כתב myet אשר קשר //

תל אביב
בעקבות הלהט"בים: מצעד גאווה טבעוני

"תל אביב היא אחת הערים הכי טבעוניות בעולם", מבשר בגאווה עומר שלו, ראש רשימת "תל אביב טבעונית" שמתמקדת בסוגיות של טבעונות וזכויות בעלי חיים בעיר. "מלבד אלפי התל אביבים יש גם תיירות טבעונית שמגיעה לעיר".

עומר שלו | צילום: תל אביב טבעונית

זה יפה, אבל למה לרוץ עם רשימה כזו לעירייה?
"בעיר שיש בה אחוז טבעונים כה גבוה אנו מחפשים שיתוף פעולה של העירייה עם יוזמות שלא יכולות להתקיים בלי סיוע עירוני. אני חבר גם בקהילה הלהט"בית ויודע שכל עוד להט"בים לא היו חברים במועצת העיר שום דבר לא זז לטובתנו למרות האחוז הגבוה של חברי הקהילה בעיר.

"מאז שחברי הקהילה חברים במועצה חל שינוי בפרויקטים כמו מצעד הגאווה והמרכז הגאה, שלעולם שלא היו קמים בלי סיוע עירוני".

אתם גם מתכננים לקדם חוקים נגד אכילת בשר בעיר?
"ממש לא. תל אביב היא עיר חופשית לשמחתנו. היינו שמחים לפתוח מרכז טבעוני, כמו המרכז של הקהילה הגאה, למען פעילויות תרבות וחינוך. זה לא יכול לקרות בלי שיתוף העירייה. אבל לא מדובר רק בזה. האידאולוגיה הטבעונית היא הרבה מעבר לאוכל וקשורה לנושאים כמו אקולוגיה וסביבה שחשובים מאוד בעיר כמו תל אביב".

אבי אריה | צילום: קובי קואנקס

בת ים
הבת ימי שרוצה לגור בתל אביב

הרשימה הזאת נולדה בעקבות בעיות חניה. הגיוני בסך הכל באזור תל אביב.

"רחוב הגבול בבת ים הוא קו הגבול בין תל אביב לבת ים", מסביר עו"ד אבי אריה, יו"ר התנועה לאיחוד המטרופולין.

"צד ימין הצפוני שייך לתל אביב, וצד שמאל הדרומי לבת ים. יום אחד אני מגלה שהחניה בצד התל אביבי צבועה בכחול־לבן והיא חינם לתושבי תל אביב ובתשלום לשאר החונים.

"תושב חוץ שחונה שם בלי ששילם, אפילו אם הוא תושב הרחוב בצד הבת ימי, מסתכן בקנס. לעומת זאת, החניה בצד הדרומי של הרחוב, בבת ים, היא חינם לכולם. ניסיתי לפעול בנושא בשתי העיריות, אבל כלום לא יצא מזה.

"ואז הבנתי שזו רק טיפה בים של בירוקרטיה מיותרת. ההפרדה בין הרשויות מלאכותית ומיותרת. אני יודע שמדובר במאבק ארוך, אבל צריך להתחיל איפשהו כדי להקים עיריית מטרופולין אחת באזור גוש דן".
אריה (39) הקים את קבוצת "אומרים כן לאיחוד עם תל אביב" ולקראת הבחירות חבר למפלגת מרצ. "הגיע הזמן להצעיד את העיר למאה ה־21.

"לתת אלטרנטיבה שחושבת אחרת על הכיוון שהעיר צריכה לצמוח אליו", הוא אומר. "חשוב מאוד שבקדנציה הקרובה יהיו במועצה נציגים שתומכים באיחוד ויפעלו לקדם אותו".

ליאם רובין | צילום: רואי יגנה

ראשון לציון
הטרנסג'נדר העירוני הראשון: להילחם בבורות ובפחד

ליאם רובין (23) מראשון לציון רוצה להיות הטרנסג'נדר הראשון מאז ומעולם שהופך לחבר במועצת עירייה בישראל.

"המטרה שלי בבחירות האלה היא לחשוף את הציבור לעולם שלנו, לחיים שלי, לתהליך שעברתי, להעלות את המודעות לעניין הטרנסג'נדרים ולגרום לאנשים להתגבר על הבורות, על הפחדים ועל החששות", אומר רובין.
הוא גדל כילדה דתייה והחליף את מינו כשהיה בן 19 ושירת כלוחמת ביחידת קרקל.
זה עניין לבחירות מוניציפליות?
"בהחלט, כי אני נושא את דגל השוויון. בעיניי מדובר בקבלת האחר, וזה דבר חשוב מאין כמוהו. ברשימת "יחד" שבה אני רץ למועצה אני מייצג את קהילת הלהט"בים כולה. אמנם ראשון לציון היא עיר ליברלית לשמחתי, אבל לטענתי, במקום שבו מקבלים טרנסג'נדרים יקבלו כל אחד וכל סוג של אוכלוסייה, וזה מה שחשוב".

עזריאל גהסי | צילום: הרצל יוסף

באר שבע
נציג הקול הדומם פרש, אבל כולם מתים עליו

"מפלגת המתים", בראשות עזריאל גהסי, רצה לבחירות למועצת עיריית באר שבע כדי לטפל בהזנחה השוררת בבתי העלמין בעיר.

גהסי (66) חבר בעמותת "זיכרון", היה מופקד על הטיפול בבית העלמין הנוצרי בבאר שבע שהגיע לתפוסה מלאה. הוא פעל מתוקף תפקידו לאתר מקום לבית קברות חדש ועל הדרך טיפל גם בבתי הקברות היהודיים בעיר והתלונן על העזובה ועל חוסר הכבוד.

"במסגרת עבודתי בבתי העלמין נחשפתי בשנים האחרונות למה שאני מכנה 'ביזיון המתים'", הוא אומר בתסכול, "המצב בבתי העלמין בבאר שבע מחייב טיפול שורש. לא ייתכן שהמצבות מנותצות ושבורות, והלכלוך חוגג בין הקברים. יש אפילו קברים שאתה לא יודע בוודאות מי קבור שם, אין דרכי גישה, והכל מתפורר.

"בני משפחה שמבקשים להדליק נרות נשמה בקבר יקיריהם מגלים שהמתקנים פשוט נעלמו. ככה אנחנו מכבדים את המתים? אם אנחנו לא יודעים לכבד את כבוד המת גם לא נדע לכבד את החיים".

פרשת מהמרוץ בעת האחרונה.
"לצערי, חליתי ואני מרותק לכיסא גלגלים, אבל אני שמח שהריצה שלי למועצה הביאה את נושא בתי הקברות בעיר למודעות.

"בעקבות התמיכה הרבה שלה זכיתי אני יודע שבעתיד אוכל לפנות לראש העירייה שיפעל כדי שבתי העלמין ייראו מכובדים. אני גאה לייצג את הקול הדומם".

דוד טלקר (מימין) | צילום: יח"צ

אשדוד
אחרי יוצאי אתיופיה וגרוזיניה: גם ההודים רוצים

דוד טלקר מודה בכנות שרק אחרי שלא זכה לשום מקום ריאלי ברשימות המתמודדות לעיריית אשדוד החליט להקים את סיעת "שילוב", שתייצג את הקהילה ההודית בעיר.

"במשך כל הקריירה שלי דאגתי לאינטרסים של חברי הקהילה במפלגות שבהן הייתי", הוא אומר, "ולכן החלטתי הפעם לא לוותר ולשלב כוחות למען רשימה שתאחד את הקהילה ותדאג לייצוג מתאים של הקהילה שלנו במועצת העיר אשדוד. בחרנו אנשים בעלי מעמד ותפקידים בכירים בקהילה שייצגו את תושבי העיר בכלל ואת בני הקהילה בפרט".

אבל כבר שנים שהקהילה ההודית משולבת היטב במדינת ישראל.
"נכון, אבל בעיר כמו אשדוד, שיש בה ייצוג לבני קהילות שונות במועצה, מישהו עדיין חייב לדאוג לאינטרסים של בני הקהילה שלנו.

"באשדוד יש רשימה של עולים מרוסיה ויש רשימת יוצאי גרוזיה ויש רשימת יוצאי אתיופיה. שום פוליטיקאי לא עושה טובות, וכל אחד דואג לאינטרסים של הקהילה שלו. יש קהילה הודית גדולה מאוד בעיר, כ־8,000 איש, שפעמים רבות אין מענה לצרכים שונים שלהם".

ומה הצרכים שלהם? אתה לא יכול להשוות בין בני הקהילה ההודית לבני הקהילה האתיופית למשל.
"תתפלא".

מוניר זבידאת | צילום: ראובן קופיצינסקי

בסמת טבעון
דבר אחד בטוח: זבידאת לוקח בגדול

על ראשות המועצה המקומית בסמת טבעון מתמודדים ארבעה: ראש המועצה המכהן מוניר זבידאת, ראש המועצה הקודם מוחמד זבידאת, המתמודד ראיד זבידאת ועוד אחד, סאמר זבידאת.

יתרה על כך: מי שמגיע במקרה לספר הטלפונים של המועצה המקומית יכול לשים לב שגם הגזבר, מזכירות רבות וגם ראשי אגפים נושאים את אותו השם.

"זה לא במקרה אותם שמות המשפחה", צוחק ראש המועצה הנוכחי מוניר זבידאת, "זו גם אותה משפחה.

"חלקנו ממעגל שני ושלישי. נכון שחמישה שבטים בדואים מתגוררים כאן, אבל רובנו צאצאי שבט זבידאת שהתיישב כאן בגליל".

ולבני משפחות אחרות אסור להתמודד לראשות המועצה?
"חס וחלילה. הפעם זה יצא ככה. כבר היו מתמודדים משבטים וממשפחות אחרות".

שמוליק שמחון | צילום: מפלגת אני טבעוני

טבעון
רק הסטייק יכול: הטבעוני שאוהב בשר

טוב, זה מבלבל. לכל מי שמתגורר מחוץ לטבעון ברור כמו עוף בגריל מה פירוש ההכרזה "אני טבעוני", אבל מתברר שיש לה שתי פנים, ושמוליק שמחון, האיש שהגה שרץ עם הסלוגן "אני טבעוני", פשוט גאה להיות מטבעון, בלי שום קשר להרגלי האכילה שלו.

כבר אמרו לך שזה מבלבל?
"ברור, אבל בעיקר אנשים מחוץ לטבעון. כל מי שגר כאן יודע עד כמה אני אוהב לאכול בשר".

יניב מרקוביץ' | צילום: פרטי

רחובות
האיחוד: העבודה והליכוד ביחד

איחוד סיעת "עבודה עם לב" של תנועת העבודה עם פלג של סיעת הליכוד גררה לא מעט ביקורות, אבל עו"ד יניב מרקוביץ', המשנה לראש עיריית רחובות, אינו מוכן לוותר.

"אני קורא את התגובות המשמיצות ואת ההתעסקות ברשימה שלנו ובאיחוד. זה אומר שכנראה מישהו באמת חושש מאיתנו כי אנחנו עושים משהו טוב".

אבל תודה שזה מוזר ויוצא דופן.
"אני מאמין שרק בשילוב כוחות אפשר לנצח בחירות. אני שייך למפלגת העבודה ומזוהה איתה, אבל גם מבין מה קורה ואיפה אנחנו חיים.

"המצב של מפלגת העבודה במישור הארצי ידוע, וכרגע אני לא יכול לעשות דבר בעניין. ברמה המוניציפלית לדעתי אין חשיבות לשיוך הפוליטי.

"אין כאן שאלה של שטחים או שלום וביטחון. במישור המוניציפלי המחויבות היא לתושבי העיר, ימין ושמאל, חילונים וחרדים, ולכן מבחינתי האיחוד מתבקש".

איל פביאן | צילום: דני שביט

הרצליה
חתונה בבניין העירייה: גם לזוגות חד־מיניים

כחלק מקמפיין הבחירות שלו לראשות העירייה הבטיח איל פביאן מרשימת "החופש לבחור" שיקיים טקסי נישואים אזרחיים בבניין העירייה בהרצליה.

"הרצליה תהיה העיר הראשונה שתערוך נישואי חוזה ותנפיק חוזה זוגיות", מבטיח פביאן. "אני מכיר יותר ויותר זוגות בהרצליה שבוחרים שלא להתחתן ברבנות, ורוב הציבור הישראלי תומך באופן עקבי בנישואים אזרחיים".

עירייה יכולה לעקוף במוצהר את הרבנות ואת החוקים הקיימים?
"ערים רבות בעולם מאפשרות להירשם כזוג בתחומן, ועיר טובה צריכה לאפשר לאזרחיה, ללא הבדל דת, גזע או מין, להירשם כזוג באמצעות העירייה.

"אנחנו מבטיחים שעיריית הרצליה בהנהגתנו תפרוץ את הדרך ותאפשר לתושבי העיר המעוניינים בכך להירשם בעירייה כזוג".

במה זה שונה מהתחליפים שקיימים לחתונה ברבנות היום?
"היום יש מה שנקרא 'תעודת זוגיות' שמנפיק למשל ארגון 'משפחה חדשה'. העירייה תגבה סכום זהה לאגרה שמשלמים על הליך הרישום ברבנות ותנפיק לזוג תעודה שמעידה על כך שחתמה על המסמך לפני עו"ד בדרך מקובלת במדינה היום.

"בכך היא תאפשר להם את הנישואים. זה כולל כמובן זוגות חד־מיניים".