מרים פיירברג-איכר (צילום: עידו ארז)

חודשיים וחצי לערך לפני מועד הבחירות המקומיות, מתברר כי סיעת "נתניה אחת", בראשות ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, כבר השיגה תרומות בסך כ-502 אלף שקלים והעמידה ערבויות בסך 350 אלף שקלים. כך עולה מרשימת התורמים והערבים עליהם דיווחה הסיעה באתר האינטרנט של מבקר המדינה.

בבחירות הקודמות, בשנת 2013, הייתה "נתניה אחת" שיאנית הרשימות מכל הארץ בהיקף התרומות שגייסה, אשר נאמד ב-1.7 מיליון שקלים. סכום התרומה המקסימאלי המותר עומד על 5,000 שקלים.

החוק מתיר קבלת תרומות מכל אדם שרשום במרשם האוכלוסין, ומטיל סייגים בודדים בלבד על זהות התורמים, דוגמת תאגידים בארץ או בחו"ל (כגון חברה או עמותה), מי שזהותו ומענו לא נבדקו על ידי מקבל התרומה ותרומות בעילום שם.

עם זאת, עיון ברשימת התורמים לסיעתה של פיירברג-איכר מגלה קבלנים ויזמים בעלי עניין בנתניה, אנשי עסקים, גורמים המקורבים לעירייה ואפילו ראשי עיריות לשעבר.

אריק איזיקוביץ' | צילום: אסף פרידמן

ברשימת התורמים נמצא, למשל, האדריכל גבי טטרו, שתרם סכום של 5,000 שקלים. טטרו שימש כאדריכל בניין "קורל", בו מתגוררת ראש העירייה, ואדריכל שלושת מגדלי "T-TOWERS" בשכונת עיר ימים, שבנה של פיירברג-איכר, צפריר פיירברג, מחזיק בחלק של 20 אחוז משווי פנטהאוז של אחד מהם.

שני הפרויקטים היוקרתיים הללו, שעל היתרי הבנייה להם חתמה ראש העירייה, הם חלק ממיזמי הנדל"ן שנחקרו בפרשת השחיתות בנתניה, אשר בה חשוד גם טטרו עצמו בניסיון מתן שוחד ביחס לפרויקט אחד.    

עוד מופיעים ברשימת התורמים בהקשר של נדל"ן (כולם תרמו 5,000 שקלים): האחים היזמים יקי ורונן בריגה; מנשה זוארץ, מבעלי "החברה להתחדשות נתניה"; יגאל דמרי, בעלי חברת "י.ח דמרי"; גדעון ביקל, בעלי "קניון הדרים"; דודו מכלוף, זכיין רשת התיווך "רימקס" בנתניה; דב לנד, מבעלי חברת "הברמן-לנד נכסים", מפעל הבטון "רדימיקס" בעיר ולשעבר מבעלי מועדון הכדורגל מכבי נתניה; דוד לוסטיג, גזבר העירייה לשעבר, יזם בהווה ואביה של מיכל אבידן, סגנית מנהל אגף ההכנסות בעירייה; מרים גנות, אמו של היזם זאב גנות, חבר הוועד המנהל ב"קרן נתניה" ומבעלי הקרקע ברחוב הצורן שעליה נמצאים משרדי העירייה.

שמואל צבע, יו"ר "קרן נתניה", שתפקידה גיוס תרומות לעיר ונשיאת הכבוד שלה היא פיירברג-איכר, תרם גם הוא למסע הבחירות של ראש העירייה את הסכום המקסימאלי, 5,000 שקלים.

שלומי לחיאני. צילום: קובי קואנקס

תורמים מעניינים נוספים, שתרמו 5,000 שקלים כל אחד: עופר רזמוביץ', איש העסקים הנתנייתי ולשעבר מבעלי מכבי נתניה; מאיר שמיר, בעל השליטה ב"מבטח שמיר אחזקות" ולשעבר יו"ר "תנובה"; אריק איזיקוביץ', בעלי מועדון הכדורגל בית"ר טוברוק; אמיר בורנשטיין, סגן יו"ר דירקטוריון "טמפו", שמפעל הייצור שלה נמצא באזור התעשייה ברמת פולג, ואמו לאה; דניאל בר, המשנה למנכ"ל "טמפו", ואמו רינה, דירקטורית בחברה; שמואל שקרק, בעלי בית המלון "מרגוע" שברחוב גד מכנס; שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים לשעבר, שהורשע בפלילים וריצה עונש מאסר; אלי לנדאו, ראש עיריית הרצליה לשעבר.  

פיירברג-איכר, ממלא מקומה, אלי דלל, וסגניתה, שירי חגואל-סיידון - שלושת מקבלי השכר מקרב "נתניה אחת" - הלוו לסיעתם סכום של 50 אלף שקלים כל אחד, אשר נרשם בדיווח למבקר בתור ערבות, אך הובטח להם שיקבלו את הסכום בחזרה לאחר הבחירות.

"החוק המסדיר את מתן תרומות למפלגות פוליטיות בא במקור כדי להילחם בתופעה המגונה של 'הון שלטון'. עיון ברשימת התורמים של 'נתניה אחת' מלמד שיש עוד הרבה מה לעשות מבחינת תיקוני חקיקה", הגיב חבר מועצת העיר לשעבר, עו"ד אדיר בנימיני, כיום סגנו של עופר אורנשטיין ברשימת "למען נתניה", לרשימת תורמי ראש העירייה, "ברשימה בולטים יזמים וקבלנים, אנשי עסקים בעיר ועובדי עירייה בעבר, שהינם בעלי זיקה ברורה למתרחש בהווה".

אדיר בנימיני | צילום: עצמי

בנימיני הוסיף: "אפשר לקחת את מפעל 'טמפו' כמשל. בתקופה בה כיהנתי כממונה על הגנת הסביבה, זרמו אליי אין ספור פניות על מפגעי ריח מן המפעל בעיקר מתושבי רמת פולג. מה יקרה אם הטענות הללו יישמעו שוב בקדנציה הבאה? מה תהיה מידת המוטיבציה של חברי 'נתניה אחת' להידרש לנושא בכל הכוח? אין לי ספק שחייבים גם לשנות את החוק ולמנוע בחוק מעובדי עירייה לשעבר ומבני משפחה מדרגה ראשונה של עובדים קיימים, לתרום לרשימות המתמודדות בבחירות המקומיות. בכוונתי לפנות בנושא ליועץ המשפטי לממשלה, למען ישונה החוק".

מ"נתניה אחת" נמסר בתגובה: "הסיעה פעלה, פועלת ותפעל בנושא על פי חוק. למעשה, אנו הסיעה היחידה שאף דיווחה בשקיפות מעבר לנדרש ממנה בנושא, בשונה מאחרים, על הלוואות (ערבויות) שקיבלה. לצערינו, בשיטה הקיימת אין דרך לממן את מערכת הבחירות אלא בשיטת הלוואות הניתנות מאנשים פרטיים כערבות אישית לבנק או תרומות. הבנקים לא מאשרים מתן הלוואות ללא הפקדות כספים בפועל של ערבים. העיסוק בנושא וציורו באור שלילי, אף שזהו החוק, מסביר היטב למה חלק מהסיעות האחרות בוחרות שלא לדווח למבקר המדינה ולקבל קנס. מוזר לנו הצורך להצטדק על כך שאנו שומרי חוק, באופן פרדוקסלי, ולכן לא נעשה כן".