למה נתניה?

"גדלתי בנתניה, והעיר ממש השתנתה לטובה והתפתחה מאז שהייתי ילד. לכן גם החלטתי לפתוח כאן את הסטודיו שלי לאימוני כושר אישיים וקבוצתיים, ולאימונים פונקציונליים, שנקרא TCM. גם כשאקים משפחה יום אחד, אשמח לגדל את הילדים שלי כאן באזור"

גיל בלומנשטיין. צילום: אסף פרידמן

משהו מיוחד שקרה לך?

"גדלתי ככדורגלן, שיחקתי כדורגל כל החיים, נחשבתי לכישרון גדול ואפילו שיחקתי באירופה בגילאים צעירים, אבל פרשתי בגלל פציעות. לפני שנתיים פתחתי עם השותף שלי, עדי נמני מהפועל רעננה, את הסטודיו לאימונים, שמיועד לא רק לספורטאים, אלא לכל האוכלוסייה.

"אני לא אשכח שמנהלת הלקוחות שלנו כיום בסטודיו התחילה אצלי בכלל כמתעמלת רגילה, שהגיעה אלינו פלוס 35 קילוגרם, בלי זוגיות. היא עבדה קשה ונכון, וכיום החיים שלה השתנו. לשמחתי יש לא מעט מקרים כאלה אצלנו, וזה כיף לדעת שעזרת לשפר ולשנות למתאמנים שלך את אורח החיים"

מה הכי גרוע כאן?

"מה שהכי מפריע לי זה נושא התחבורה והפקקים. כביש 57 שמוביל לעיר הוא קטסטרופה, סיוט של החיים. כל הסביבה הקרובה התפתחה, אבל מצבם של הכבישים שמובילים לעיר חמור והם טעונים שיפור מיידי"

מה נתנייתי בעיניך?

"לדעתי מה שמאפיין נתנייתים זה שהם מביני עניין וחדים. הנתנייתים לא פראיירים וקשה לערבב אותם. רוב האנשים בעיר הם אנשים חמים וטובים"

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?

"סבא שלי זכרו לברכה, אבא של אבא שלי. הוא נפטר כשהייתי ילד קטן בן שמונה, ככה שאני לא זוכר ממנו הרבה, אבל הערצתי אותו והייתי שמח אילו היה אפשר לשבת אתו שוב ולפגוש אותו"

מה המקום האהוב עליך בעיר?

"חוף הים. בילדות הייתי הולך לסירונית, היום לנעורים, ואין כמו לקפוץ לים לכמה שעות הפסקה, להתנקות להתרענן ולחזור לעבודה ולהמשך העיסוקים"