סמוך לחניון הממוקם בכניסה המזרחית לתחנת הרכבת בנתניה, יש מפרץ שיכול לשמש חניה לעשר מכוניות לפחות. אלא שבמקום מוצב תמרור, המתיר חניה לרכב דו-גלגלי בלבד. תושבים הפוקדים את תחנת הרכבת מדי יום טוענים, כי בעשר השנים שבהן מפרץ החניה קיים, מעולם לא חנה בו אופנוע או קטנוע. לדבריהם, האיסור הוא "מחלבת כספים של העירייה ותו לא", לדבריהם.

מפרץ החניה. יש מקום לאופטימיות | צילום: אלבום פרטי

"יש די והותר חניות קרובות בהרבה לכלי רכב דו-גלגליים. אין פלא שאף אופנוע אינו פוקד את המפרץ המדובר", אומר תושב האזור, הנוסע באופן יום-יומי לעבודתו מתחנת הרכבת בנתניה.

"מגרש החניה מלא מפה לפה כבר בשעה מוקדמת, אין באזור חניות אחרות למכוניות, ואף שהמפרץ נשאר ריק באופן קבוע מכלי רכב דו-גלגליים, מדי יום עובר במקום פקח, שכל תפקידו לקנוס את נהגי המכוניות החונים בו בלית ברירה ב-250 שקל. אם נכפיל את זה ב-11 המכוניות שיכולות להיכנס שם, זה יוצא 2,750 שקלים ביום. קרוב למיליון ש"ח בשנה. בשביל העירייה זה מקור הכנסה מכובד, על חשבון הכיס של האזרחים חסרי האונים".

התושב טוען שבמהלך השנים האחרונות הוא פנה פעמים מספר לעירייה, וביקש שתבטל את התמרור, אך לשווא.

"אני אדם מבוגר, ופעמים רבות אני מוצא את עצמי מגיע אל תחנת הרכבת בבוקר והולך יותר מחצי קילומטר עד לתחנה"

"אני אדם מבוגר, ופעמים רבות אני מוצא את עצמי מגיע אל תחנת הרכבת בבוקר והולך יותר מחצי קילומטר עד לתחנה", הוא אומר. "לפעמים, מצוקת החניה סמוך לתחנת הרכבת מאלצת אותי להמשיך עם הרכב עד מקום עבודתי בתל אביב, מה שכרוך בעמידה בפקקים של הבוקר ובחיפוש חניה בתל אביב, משימה לא קלה בפני עצמה. לעיתים, מרוב עוגמת הנפש הכרוכה בהגעה, אני נאלץ אף להפסיד ימי עבודה".

מהעירייה נמסר: "העירייה מקדמת תכנון להמרת חניון האופנועים לטובת חניית כלי רכב פרטיים. התכנון נמצא בשלבי תיאום מול הרכבת".