תושבים מנתניה מתלוננים כי העיר סובלת ממכת חתולים, בעיקר במרכז העיר. לטענת התושבים, בעלי החיים מסתובבים בין המסעדות במדרחוב.

הסיבה, לטענתם, היא שהעירייה אינה מעקרת ומסרסרת אותם, ובנוסף, פינות ההאכלה לחתולי הרחוב שהקימה עיריית נתניה ממוקמות בנקודות שאין בהן חתולים, כך שאין בהן כל תועלת. כך קורה, שהחתולים מחפשים מזון בבתי קפה, בבתי עסק ובחצרות הבתים.

צילום: באדיבות תושבים

התושבים טוענים, כי נושא ההאכלה המוסדרת אינו מפוקח ומטופל על ידי העירייה, אף על פי שזאת הקימה פינות האכלה מסודרות. לדבריהם, נוסף על מאכילים קבועים המוכרים לעירייה, ושאף קיבלו הסכמה לפעילותם, התגברה תופעת ההאכלה הפרטית.

כלומר, חובבי חתולים מפזרים את מזון החתולים על מדרכות, בפינות לא מוסדרות בגנים ציבוריים, ואפילו בחצרות בנייני מגורים, למורת רוחם של הדיירים. "לעתים לא נעים ללכת על מדרכה", טוענת תושבת מרכז העיר, "בטיילת הדרומית כבר יש מקומות שהלכלוך אינו יורד מאבני השביל או מהמדרגות, כי לא מנקים שם, וקערות מזון מטנפות את המקום".

בשנת 2015, בעקבות לחץ ציבורי, יצאה עיריית נתניה באמצעות מינהל הפיקוח והאכיפה בפיילוט ראשוני והקימה תחנות האכלה מסודרות לחתולים. באותה השנה אף אישר מינהל העירייה הקצאת 100 אלף שקל למבצע עיקור וסירוס חתולים.

אלא, שתושבי מרכז העיר טוענים, שתחנות ההאכלה ממוקמות באזורים שבהם אין חתולים, ובאזורים שבהם בעלי החיים נמצאים בכמויות גדולות הם נכנסים למסעדות בניסיון למצוא מזון.

מהעירייה נמסר: "מדי שנה זוכה העירייה ב'קול קורא' שמפרסם משרד החקלאות, לטובת ביצוע פרויקט הכולל איסוף, סירוס ושחרור בעלי החיים. התקציב לפרויקט זה מתקבל ממשרד החקלאות, כאשר העירייה משלימה את חלקה, ובסך הכל עומד התקציב על כ-600 אלף שקל. כל בעל חיים שמגיע לרשות הווטרינריה העירונית, פצוע או חולה, מקבל טיפול וטרינרי, ולאחר ההחלמה עובר סירוס או עיקור כהליך חובה, בטרם מוחזר לרחוב או למאכיל"