חברת מועצת העיר נתניה לשעבר, שוש ערער, עיינה בפרסומים של העיריה וגילתה כי מתוכננות הקצאות רבות של קרקעות לבתי כנסת. ערער כתבה פוסט בנושא, וזכתה לתגובות זועמות.

"לא נראה לי סביר להקצות את כל הקרקעות הקיימות של העיריה לבתי כנסת, יש כבר מספיק", מסביר ערער. "לא אמרתי שבכלל לא יקימו בתי כנסת, נהפוך הוא, כל מה שמשרת את הציבור הוא מבורך, אבל יש דברים אחרים שצריך לעשות ואותם העירייה משום מה מקפחת. מה עם מועדוני נוער? מועדוני גמלאים? האם אלה לא דברים שראוי להקצות להם קרקעות בעיר שלנו?" תוהה ערער.

שוש ערער. צילום: פרטי

"היו מגיבים מעטים שהסכימו אתי, אבל קיבלתי בעיקר תגובות נאצה", ממשיכה ערער. "מעציב אותי, שבעיר שלנו לא יכול להתקיים דיון או ויכוח ענייני, ושאנשים תוקפים מיד. מישהו שאל אותי בתגובות בזלזול: 'אולי את רוצה גם מועדונים להומואים וללסביות?', אז התשובה היא: כן, בוודאי, למה לא? אבסורד שמתייחסים לזה כאל דרישה מופרכת. הקהילה הגאה בהחלט זקוקה לזה.

"חשוב להבין, שיש עוד אוכלוסיות, מלבד האוכלוסייה הדתית, שזקוקות למקומות להתכנסות ולפעילות תרבותית. בסדר גמור מבחינתי אם הדתיים רוצים להתכנס בבתי הכנסת, זאת האמונה שלהם ואני מכבדת אותה. אבל יש גם תושבים אחרים עם אמונות ועם צרכים אחרים. שאיפתי, שהשימושים יתקיימו זה בצד זה, ולא אחד על חשבון האחר, ושהפרופורציה תהיה נכונה. לא ייתכן שהעירייה תעדיף בצורה גורפת כל כך רק מגזר אחד".

ערער טוענת, כי גם אם כרגע אין תקציב לשימושים אחרים, או דרישה מצד עמותות למיניהן, אפשר לשמור את הקרקעות ריקות, כדי שכאשר יעלה צורך או כשיהיה תקציב, יישארו שטחים פנויים למטרות אלה.

"הצורך כמובן יעלה מתישהו, אבל עד אז כבר לא יהיה מקום". עוד טוענת ערער, שאם כבר מקימים בתי כנסת, יש להביא בחשבון גם את הקהילה הקונסרבטיבית ואת הקהילה הרפורמית. "מדוע העירייה אינה מביאה אותם בחשבון? חשוב לכבד ולדאוג לצורכי כל תושבי העיר באשר הם".

העירייה בתגובה: "בתי הכנסת המדוברים נמצאים שנים רבות בהליכי הקצאת קרקע, לאחר בדיקה קפדנית של פרמטרים רבים. העירייה בונה מבנים רבים לשימוש ציבורי, כמו מרכזי קהילה ופנאי ברחבי העיר, מתקני ספורט, תרבות, רווחה, מועדוני קשישים, מעונות יום, ועוד. ככל שיוגשו בקשות מוצדקות למוסדות דת אחרים, יבחנו אותן העירייה וועדת ההקצאות על פי כל הקריטריונים שנקבעו בחוק ובנוהל".