הדיירים ליד בניין מספר 7. "היו אינטרסים שונים, וזה מאוד הקשה על ההתקדמות" (צילום: אסף פרידמן)

כיכר העצמאות היא הכיכר המרכזית של נתניה. יש אף שיגדירו אותה "חלון הראווה של העיר". נערכים בה בין היתר אירועים ממלכתיים והופעות, ובאתר העירוני היא מוגדרת כ"אינטראקטיבית, מרושתת בטכנולוגיות המתקדמות בעולם ואטרקציה תיירותית בינלאומית".

אבל, יש מראה שבעירייה רוצים לחסוך מבאי הכיכר. זו הסיבה שברוב הזמן, יריעת בד רחבה מכסה אותו, עד אשר סופות החורף "קורעות את המסיכה" מעל פניו. שש שנים וחצי חלפו מאז אסון הגז בכיכר, שגבה את חייהם של ארבעה בני אדם וגרם לפציעתם של כ-60 אחרים.

פיצוץ שנגרם מדליפת גז ב"בניין רכבת" בכיכר העצמאות, החריד את העיר, ובנוסף לקורבנות בנפש, הותיר עשרות משפחות ללא קורת גג. הנזקים העיקריים נגרמו לבניין שברחוב כיכר העצמאות 5, שאותו העירייה הרסה לחלוטין עקב מסוכנותו - ולבניינים מספר 7 ו־7א', שעומדים על הריסותיהם.

עד כה, מסיבות שונות, לא יצאו לפועל תוכניות בינוי שייתנו מענה לדיירים שאיבדו את בתיהם, ורק יריעת הבד מסתירה מעט את המציאות העגומה.

אסון הגז בנתניה (צילום: עידו ארז)

לא יהיה כלכלי

"בהתחלה, קראו לנו מהעירייה ואמרו 'כנראה תוכלו לקבל תוספת של ארבע קומות לבניין, לכו תשווקו את הפרויקט'. כשמצאנו קבלן, אמרו לנו בעירייה 'טעינו, תוכלו לקבל רק שתי קומות וחצי'", מתאר אברהם סנדק, חבר בוועד בניין מספר 7.

"אותו קבלן לא הסכים לשתי קומות וחצי, משיקולי כדאיות כלכלית. כשמצאנו קבלן אחר שהסכים, היו דיירים שהתנגדו ולא הצלחנו להשיג רוב של שני שלישים, אפילו שהקבלן היה מוכן לשפץ את הדירות שנהרסו".

גם בין דיירי בניין מספר 5 נתגלעו חילוקי דעות. "לדיירים היו אינטרסים שונים, וזה מאוד הקשה על ההתקדמות", מודה חבר ועד הבניין, רמי שוחט. "היו ניסיונות כאלה ואחרים של מספר קבלנים להתקדם באמצעות תמ"א 38, אבל הם הבינו שבגלל דרישה לחניון תת קרקעי, זה לא יהיה כלכלי וירדו מזה".

בשנת 2013 סגרה הפרקליטות את התיק נגד החשודים בפיצוץ הגז. חלק מבעלי הנכסים בבניינים הגישו תביעת נזיקין נגד עיריית נתניה, חברת הגז, משרד האנרגיה וכיבוי האש, ובית המשפט מינה מגשר כדי להגיע לפשרה. בחודשים האחרונים הוסכם כי בעלי הנכסים בבניינים 5 ו-7 יפוצו בחמישה מיליון שקל עבור כל בניין ואלו של בניין 7 א' יפוצו בשלושה מיליון.

פיצויים נוספים ישולמו למשפחות ההרוגים והפצועים. אלא שאחד הדיירים בבניין 5, יהודה דורון, המחזיק בכ-35 אחוז מהרכוש המשותף של הבניין, מתנגד לכך שהסכום ישמש כפיצוי לבעלי הנכסים, ודורש כי הוא יושקע בהקמת בניין חדש. בשבוע הבא ייערך דיון בנושא בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שיחליט האם לקבל את הסדר הפשרה ולאן יופנה הכסף.

"לי ולשותפי המנוח יש את כל זכויות הבנייה מעל הגג, זה מופיע בטאבו, אבל אני מוכן לוותר על חלק מהזכויות, אם הכסף ילך לבנייה", מסביר דורון. "הדיירים אומרים שזה פיצוי על הנזקים והשכירויות שהם משלמים, ואני לא מסכים לכך. לא אהיה מיליונר, אבל אני צריך לקבל לפחות חלק מהזכויות שמגיעות לי".

מנגד, טוען שוחט כי "סכומי הפשרה מכסים בקושי או לא מכסים כלל את הנזקים ואת השכירויות שמשלמים בעלי הנכסים מאז האסון. הקבלן שיבנה את הבניין לא צריך את הכסף הזה. הוא הרי יקבל את זכויות הבנייה בדירות שיבנה חוץ מהדירות שמיועדות לדיירי הבניינים".

פינוי נפגעים מאסון הגז (צילום: עידו ארז)

סיכום עם היזם

מי שמלווה את הניסיונות להקים בניינים חדשים במקום המבנה ההרוס, הוא עו"ד רוני שר טוב, לשעבר יו"ר הוועד המשותף של כיכר העצמאות. "רצינו להפוך את הדבר הרע שקרה, למשהו טוב, אבל זה לא פשוט כשמדובר בכל כך הרבה דיירים", נאנח שר טוב, "כל בניין חשב שיעשה לעצמו, ובסופו של דבר החליטו בעירייה שרק אם ועדי בניינים 5 ו-7 יתאחדו, דברים יזוזו".

עם זאת, שר טוב מזהה אור בקצה המנהרה. "יש עכשיו יזם, שהרים את הכפפה וגייס אדריכלים מהשורה הראשונה להכין תוכנית כללית, שתכסה את כל המתחם הצפוני של הכיכר (רחוב כיכר העצמאות 3-11, נ"א).

בקרוב אמור גם להגיע שמאי, במימון אותו יזם, שייתן חוות דעת איזה זכויות צריך לתת לבניין במקום בניינים 5 ו-7, כדי שכל אחד מהדיירים יקבל דירה וגם שיישאר רווח סביר ליזם. אחרי שהייאוש כבר 'אכל' בכולנו, אנחנו רואים סיכוי שדברים יסתדרו".

"כבר בחודש יוני הצגתי לעירייה את הסיכום עם היזם, אבל מהנדס העיר עמד על כך שהיזם יכין תוכנית כוללת לחלק הצפוני של הכיכר, במקום שכבר נהיה בהליך בניית בניין חדש או הריסת בניין 7", טוען סנדק.

סנדק מוסיף: "למה התכנון הכולל צריך לבוא על חשבוננו? עכשיו אנחנו תקועים בגלל העירייה. שש שנים שהבניין עומד והם לא עשו כלום. אמנם מהנדס העיר דורש שהתכנון יהיה משותף, אבל לבניין 5 יש את הבעיות שלו עם הדיירים, ואנחנו כבר רוצים לצאת לדרך".

שוחט: "אותו יזם צריך לחזור אלינו עם תשובות לגבי הבנייה, ואז נקבל החלטה. יש כבר הבנה שהחניון התת קרקעי יהיה משותף. אם נגיע להסכמות, היזם יצטרך לשבת גם עם דורון. נגיש את התוכנית לבדיקת העירייה, בסופו של דבר היא תצטרך להיות הגורם שיגיש את התוכנית לאישור. כל השנים העירייה אמרה שתיתן עדיפות לנושא, אבל עד עכשיו, חוץ מלזרוק סיסמאות, היא לא עשתה שום דבר כדי לקדם את העניין".

"העירייה הייתה צריכה להיות יותר החלטית כבר בימים הראשונים ולא לתת תקוות לכל ועד שיוכל לפתור את הבעיה לבד", מוסיף שר טוב. "אני טיפה מאוכזב מראש העירייה. כשהיא רוצה משהו, אין כוח שיכול לעצור אותה, ובעניין הזה היא לא הייתה מעורבת מספיק".

אתה אופטימי?

"אני אופטימי כי בניין חייב להיבנות והכיכר לא יכולה להישאר ככה. אלה הפנים של נתניה".

מעיריית נתניה נמסר: "החל מאפריל 2014 מהנדס העיר מקיים פגישות עם נציגי הדיירים בכיכר העצמאות בהרכבים שונים, על מנת לבחון דרכי פעולה במטרה לקדם את הנושא. בכל הפגישות האלה הוצגה הדרישה שיש להציג תכנון כולל לכל הדופן הצפונית של הכיכר. בנוסף, התקיימו פגישות בניסיון להביא מס' ועדי בתים לקדם פרויקט משותף בשל מגבלות התכנון הנגזרות ממגרשים צמודים, חזית מסחרית משותפת וגישה לחניה.

"לא הוצגו הדרישות שהועלו בשאלה ולא הובטחו זכויות בניה נוספות. מהנדס העיר נפגש עם אברהם סנדק וגם אז הובהר כי אם בית מס' 7 רוצה לצאת לביצוע עצמאי, עליו להציג ראייה תכנונית כוללת. לעניין הפשרה, התביעות נמצאות בהליכים משפטיים ולכן אתם מנועים מלהתייחס לדברים".