"לאחר 35 שנה, דור וחצי כמעט, הגיע הזמן לפנות את השטח לחבר'ה חדשים, צעירים", אומר הרצל קרן, מוותיקי הפוליטיקאים בנתניה. בתום קריירה ציבורית ארוכה, שכללה שורה של מאבקים, הישגים, כ-30 עתירות לבית המשפט ומאות הצעות לסדר ושאילתות במועצת העיר, הודיע קרן בשבוע שעבר על פרישתו מהפוליטיקה המקומית.

"אחרי שנים רבות כל כך, ובעקבות העובדה שבמערכת בחירות לא פשוטה זכיתי במנדט אחד, שקשה מאוד להשפיע בעזרתו על סדר היום העירוני, החלטתי שזה הזמן שלי לפרוש ואני שלם עם החלטתי", הסביר.

קרן כיהן במשך שלוש קדנציות כיושב ראש האופוזיציה בנתניה. בקדנציה הרביעית שלו, הצטרף לקואליציה של מרים פיירברג-איכר בתפקיד ממלא מקום ראש העירייה. עם פתיחת החקירה בחשד לשחיתות של ראש העירייה, פרש מתפקידו. לפני הבחירות האחרונות הודיע על איחוד כוחות עם המתמודד יוני שטבון. התכנון היה, ששטבון יוביל את הרשימה וקרן ישמש כסגנו. רבים הרימו גבה על השילוב בין שני האנשים השונים בדעותיהם ובאופיים, ואכן, כעבור ארבעה חודשים בלבד הודיע קרן על פרישתו מהרשימה של שטבון. הוא הקים את סיעת "עוצמה לנתניה" בראשותו, והיא זכתה בסופו של דבר לתוצאה מאכזבת של מנדט אחד בלבד.

הרצל קרן ביקב. "גאה בעשייתי מאוד" | צילום: אסף פרידמן

היכולת להשפיע

אתה חושב שהחיבור עם שטבון פגע בך?

"חשוב לי בראש ובראשונה להדגיש, שאני סבור שנעשה לשטבון שיימינג, ובמידה מסוימת אפילו רצח אופי. הציגו אותו כאדם קיצוני, חרדי, כשבמציאות, בניגוד לדעה הרווחת, הוא אדם שקול ומתון. היות שנתניה היא עיר שבה 60-55 אחוז הם אנשים מסורתיים, חשבתי ששילוב של שנינו, בסיעה מעורבת של דתיים וחילוניים, יכול לתת מענה טוב לציבור רחב מאוד של בוחרים.

"העובדה, ששטבון השיג תוצאה באמת ראויה לציון בבחירות הללו, מוכיחה שצדקתי בגישה שלי. לצערי, מה שגרם לי בסופו של דבר לא לרוץ אתו, לא נבע מכך שחשבתי שהוא לא ראוי או לא מתאים, אלא מהסיבה הפשוטה, שהגרעין הקשה של הקהלים שלי לא אהב את החיבור ולא רצה בו, דבר שלדעתי הושפע כאמור מהשיימינג שנוהל נגדו. אין ספק, כי החיבור אתו ולאחר מכן ההתנתקות גרמו נזק, אבל לדעתי זה נזק שולי בלבד. בגלל הסיטואציה שנוצרה, נאלצתי תוך חודש וחצי להקים מפלגה חדשה, מה גם שכאשר נכנסתי, כל שטחי הפרסום כבר היו תפוסים ונאלצתי להסתפק במה שיש. לארגן סיעה זה דבר שדורש חודשים רבים, זה היה פלא-פלאים שהצלחתי בכלל לעשות את זה בזמן קצר כל כך".

אז מדוע בכל זאת השגתם רק מנדט אחד?

"הדבר המכריע אולי, שפגע בי, היה הרדיפה של צביקה ליבר אחריי. מסע הפרסום שלו התמקד בי, מסיבה פשוטה -  הוא רצה להחליף אותי כיו"ר האופוזיציה, והמסר שלו היה 'תבחרו בי כיו"ר האופוזיציה ואני אספק את הסחורה, כי יו"ר האופוזיציה הנוכחי נכשל בתפקידו'. זה היה קמפיין שקרי לחלוטין, שבגינו הגשתי נגדו כמה תביעות של לשון הרע.

"אילולא הפרסומים המזיקים, אין לי ספק שהייתי לוקח שלושה מנדטים בהליכה. בצד זה, היתה המציאות של ריבוי המתמודדים והסיעות בבחירות, ושל החלוקה הגדולה של הקולות בין כולם. זאת הסיבה, אגב, שחשבתי שכדאי וראוי להתאחד עם שטבון. זה גם היה אותו הרציונאל שהנחה אותי, כשאיחדתי כוחות עם עופר אורנשטיין, בבחירות הקודמות. דבר נוסף ואחרון הוא כניסתי לקואליציה בקדנציה הקודמת, למשך שלוש שנים, שגרמה לי נזק גדול מאוד, מכיוון שרבים מבוחריי ציפו ממני להמשיך להיות איש אופוזיציה לצמיתות".

נוצרה לך תדמית של אופוזיציונר נצחי. אתה לא מרגיש שהתבזבזת באופוזיציה?

"אגלה לך שבסוף כל מערכת בחירות, כאשר נודעו התוצאות, ראש העירייה הזמינה אותי ללשכתה, עם הצוות שלי, והציעה לנו להיכנס לקואליציה. אלא שבעבר, כאשר היו לי שניים-שלושה מנדטים לא היתה לנו באמת יכולת להשפיע באופן ניכר מהקואליציה, ולכן העדפנו להישאר באופוזיציה ולהשפיע משם.

"בבחירות הלפני אחרונות, כאשר זכינו בחמישה מנדטים, ראש העירייה שוב הציעה לי להיכנס לקואליציה, עם תואר של משנה לראש העירייה, בלי שכר, אבל עם יכולת להשפיע על סדר היום העירוני. גם לעמיתיי הובטחו תפקידים שיש בהם כדי להשפיע באופן ניכר, לכן החלטנו הפעם כן להיכנס, ועשינו זאת בהתנדבות מוחלטת. אני חושב שאנחנו הסיעה שהשפיעה יותר מכל סיעה על סדר היום הציבורי במהלך הקדנציה הקודמת. אני יודע שלצערי חלק מהציבור לא הבין את זה ככה, ובא אתי חשבון, ואני רק יכול להצטער על כך".

הרצל קרן השבוע | צילום: אסף פרידמן

אופוזיציה דומיננטית

מערכת היחסים בין קרן לראש העירייה מרים פיירברג-איכר ידעה לאורך השנים עליות ומורדות. במשך שלוש קדנציות של פיירברג-איכר, הנהיג קרן אופוזיציה לוחמנית, מה שיצר מתיחות רבה בינו לבין ראש העירייה, ואף הוליד חילופי דברים לא קלים בין השניים. קרן עצמו מעיד שלא מעט דם רע עבר ביניהם, אך זה לא מונע ממנו להגדיר אותה כ"ראש העירייה הטובה ביותר שהיתה בנתניה מאז ומעולם". "אני אומר את זה כיריב פוליטי קשה מאוד בעבר", הוא מסביר, "אבל מה שהיא עשתה לעיר נתניה אף אחד לא ייקח ממנה. מי שמכיר אותה יודע, שאם היא החליטה שהר יזוז אז הוא יזוז, ואם תזרוק אותה מהדלת היא תיכנס מהחלון, ובסוף תשיג את מה שהיא רוצה, לטובת העיר ותושביה. כן, היו לנו ימים לא קלים, אבל אף אדם שמכהן בראש קואליציה לא אוהב את האופוזיציה, ודאי לא כזאת מקצועית ודומיננטית, כמו שאני ניהלתי".

נדמה שבקדנציה האחרונה היה פיוס ביניכם.

"אני חושב ששנינו במידה רבה התבגרנו. היא למדה להעריך את הרצינות, את המקצועיות ואת האחריות שלי, ואני בהחלט למדתי לכבד את המעמד שלה ואת ההישגים הרבים שהיא הביאה לעיר".

כשפיירברג-איכר נעצרה בחשד לשחיתות בספטמבר 2016, קרן היה חבר המועצה היחיד שיצא להגנתה בתקשורת, בטענה שמשפט שדה הוא דבר פסול, וכי יש לתת לרשויות החוק לעשות את עבודתן. "לפיירברג יש זכויות רבות מאוד בעיר, וחשבתי שראוי שנמתין לפני שנשפוט", הוא מסביר. "הזכרתי בכל הזדמנות שכל עוד היא לא הורשעה, חזקת החפות עומדת לזכותה. משיחות אִתה אני יודע, שהיא העריכה מאוד את העובדה שעמדתי לצדה ברגעים הקשים. אני יכול לומר לך שהטלפון השלישי או הרביעי שהיא עשתה אחרי שהשתחררה מהמעצר היה אליי, אחרי שאמרו לה שהגנתי עליה ושמרתי על שמה ועל כבודה. היא אמרה לי שלא תשכח את מה שעשיתי בשבילה כל חייה".

לתחושתך, פיירברג-איכר תצא מזה?

"בכנות, אינני יודע. אני לא בקי בפרטי החקירה. אני יכול לומר לך שעוד מעט יעברו שלוש שנים מהמעצר, ונכון לרגע זה אין עדיין כתב אישום, מה שאומר שאולי באמת ההר הוליד עכבר. יותר מזה, אני מבין שנכון לרגע זה סעיף השוחד כנראה נמחק, והסעיפים שנשארו הם סעיפים שעוסקים בהפרת אמונים. גם אם יוגש כתב אישום, עדיין ראוי לכבד את התקופה של יותר מ-20 השנים שהיא נתנה לעיר הזאת".

יוני שטבון והרצל קרן (צילום: אסף פרידמן)

אם אכן יוגש כתב אישום, היא תצטרך לדעתך לפרוש?

"יש חוק ברור מאוד בעניין הזה. החוק קובע שיש זכות לשימוע, ואם גם אחרי השימוע מוחלט על כתב אישום, יש ועדה שתעיין בכתב האישום, ואם היא תגיע להחלטה שהוא חמור דיו, אז הנאשמת תושעה עד להחלטת בית המשפט בתיק. במקרה זה המועצה תבחר בין חבריה ראש עירייה זמני, ואם היא תורשע עם קלון, יוכרזו בחירות חדשות לראשות העירייה תוך 60 יום. ימים יגידו, אני מציע לא לשפוט, ולהמתין עד שתתקבל החלטת פרקליטות בעניינה".

שבת שלום

מלבד עיסוקו בפוליטיקה, קרן הוא שותף ב"יקב מונד" בתל מונד, שמנוהל על ידי אחיו, משה. כעת התפנה לו זמן להשקיע בעסק המשפחתי. לדבריו, התפקיד הציבורי היחיד שמעניין אותו כרגע הוא ראשות העירייה, "כי שם באמת אפשר להשפיע על סדר היום הציבורי באופן מהותי ומכריע". לדבריו, אם פיירברג-איכר תרד מהבמה הציבורית, ובדיקות שיערוך יביאו למסקנה שיש לו סיכוי יותר מסביר להיות ראש העירייה הבא של נתניה, הוא בהחלט ישקול לשוב לזירה.

נתניה מתחרדת. סיעות רבות בבחירות האחרונות כללו במצען מאבק נגד סגירת עסקים בשבת. מה דעתך על הנושא?

"תוצאות הבחירות מדברות בעד עצמן. למשל, סיעת ש"ס, שבבחירות הקודמות קיבלה ארבעה מנדטים, ירדה לשלושה, וסיעת גל החרדית שמרה על כוחה, לא עלתה. תוצאות הבחירות מוכיחות שאין עלייה במספרם של החרדים בעיר, להיפך. בסך הכל אני לא חושב שנתניה מתחרדת, למרות כל הכותרות, הפרסומים והפוסטים בפייסבוק, שמנסים להציג אותה ככזאת. עם זאת, אין להתעלם מכך שיותר מחצי מתושבי נתניה הם מסורתיים או דתיים, זאת המציאות. ביחס לרוב הערים הגדולות בישראל יש בנתניה אוכלוסייה דתית גדולה, לכן יש לכבד את זה".

ומה בנוגע לסגירת העסקים בשבת?

"אותם המועמדים הנכבדים שהתחרו על הקהל החילוני והפיצו את האמירות הללו, לא ציינו כי בעלי המסעדות, הברים ובתי הקפה סוגרים בשבת לא כי העירייה כופה את זה עליהם. העירייה אינה מתערבת. עובדה היא, שאם תעברי בכיכר העצמאות בנתניה תראי גם מסעדות שפתוחות בשבת. הסגירה נובעות משתי סיבות: ראשית, בעלי העסקים רוצים לבלות את השבת שלהם עם המשפחה, וזה לגיטימי; אבל הסיבה העיקרית היא, שבגלל אופייה של העיר, שכוללת ברובה תושבים שהכשרות חשובה להם, בעלי העסקים הגיעו למסקנה, מיוזמתם ובלי התערבות העירייה, שאם הם רוצים שהעסק שלהם יצליח כלכלית, הם חייבים לסגור בשבת בשביל תעודת הכשרות. אין מה לעשות, אופי של עיר מכתיב גם את ההתנהלות העסקית שלה".

באילו הישגים בקריירה שלך אתה הכי גאה?

"יש שלושה הישגי ענק שיכניסו אותי לפנתיאון ולהיסטוריה של העיר, במקום של כבוד. ראשית, בזכות העתירות הגדולות שלי הצלחתי להציל את שמורת האירוסים, ולמנוע תוכנית בנייה שהיתה מביאה לחיסולה המוחלט. בעתירה נוספת, הצלחתי למנוע 2,500 מתוך 3,000 יחידות הדיור שהיו אמורות להיבנות על שלולית החורף. הצלחתי בסופו של דבר להשאיר בנתניה 1,000 דונם של שטח ירוק לרווחת התושבים.

ראש העיר נתניה מרים פיירברג-איכר. (צילום רן אליהו)

"הישג שלישי הוא שבזכות מאבק שלי נפתח לרחצה חוף פולג, שהיה סגור במשך שנים על ידי משרד הבריאות, מאחר שהיישובים בסביבה שפכו את הביוב שלהם לנחל פולג. בנושא זה הגשתי שתי עתירות ענק לבג"ץ, שבהן חויבה המדינה להקים שני מכוני טיהור בעלות של מאות מיליוני שקלים. אחרי שזה בוצע, חוף פולג נפתח לרחצה. היום זהו אחד החופים היפים במדינת ישראל, ואני יכול לזקוף לזכותי את העובדה שרבים נהנים ממנו. בכלל, אין במדינת ישראל אדם פרטי שהגיש 30 עתירות בתקופת שירותו הציבורי. אני היחיד, בדקתי את זה, ואני גאה בזה מאוד. זה סיפוק גדול".

יש גם דברים שאתה מתחרט עליהם?

"אם בדיעבד הייתי יכול לתקן החלטה שקיבלתי, זאת היתה ההחלטה להיכנס לקואליציה. לדעתי, זה גרם לי נזק גדול, ובדיעבד אני יכול לומר שזאת היתה טעות. עדיין קשה לי עם המחיר ששילמה משפחתי על היותי איש ציבור".

אז עכשיו כשפרשת הם נושמים לרווחה?

"אין ספק, המשפחה שבעת רצון מהפרישה ומברכת על כך, והמשפחה אחרי הכל זה הדבר הכי חשוב".

צביקה ליבר מסר: "הרצל קרן הישן היה חבר מועצה שפעל רבות לטובת העיר נתניה. הרצל קרן של הקדנציה האחרונה שחבר לראש העיר כשותף ראשי, זרק את כל מה שבנה בשנים רבות. החשיפות שפורסמו שכולם נכונות חשפו את התנהלותו בעיריית נתניה".