המפקחת על רישום המקרקעין דחתה תביעה לתשלום דמי ועד בית שהוגשה נגד חברה קבלנית, וחייבה את בעלת הדירה לשלם את דמי ועד הבית. זאת, לאחר שסירבה לעשות כן עקב טענות שהעלתה כלפי החברה הקבלנית וכלפי ועד הבית. בעלת הדירה טענה כי על הקבלן לשלם את דמי ועד הבית, מכיוון שעיכב את מסירת הדירה לחזקתה.

צילום אילוסטרציה: קובי קואנקס

הדירה המדוברת נבנתה בעבור בעלת הדירה תמורת תשלום שהעבירה לקבלן. בעלת הדירה שילמה במשך חודשים מספר את דמי ועד הבית, אלא שלטענתה, עקב מחדלים בהתנהלות החברה הקבלנית, חדלה מלשלם את דמי ועד הבית, ובעקבות כך נתבעה על ידי נציגות הבית המשותף.

בין הנתבעים היו הקבלן שיוצג על ידי עורך הדין דורון קנת. הוא טען, כי החובה לשאת בתשלום הוצאות תחזוקת הרכוש המשותף ודמי ועד הבית חלה על בעל הדירה, אך מכיוון שהקבלן לא היה מעולם הבעלים של הדירה, הוא אינו חייב בתשלום זה. הקבלן הבהיר, כי יש לראות בנתבעת (בעלת הדירה) כחייבת הבלעדית בתשלום החוב.

המפקחת על רישום המקרקעין, אסתי שחל, דנה בתיק. ראשית קבעה, כי חובתו של בעל הדירה לשאת בתשלום הוצאות הרכוש המשותף ובתשלום ועד הבית. בהחלטתה קבעה, כי בעלת הדירה הודתה שהיתה בעלת זכות בדירה. עוד נקבע, כי לא קיבלה את החזקה בדירה, מאחר שלא שילמה את מלוא התמורה בגין בנייתה על ידי הקבלן, ועל כן הפעיל הקבלן את זכות העיכבון (הזכות לעכב מסירת מקרקעין או מטלטלין עד לסיום התשלום עבורם).

עו"ד דורון קנת

אולם, אין בדברים אלה כדי לפטור את בעלת הדירה מתשלום דמי ועד הבית. המפקחת קבעה, כי אף שהחזיק בדירה כשהפעיל את זכות העיכבון, הקבלן לא היה בעל הדירה, ואילו הרוכשת עונה על ההגדרה "בעל דירה", ולכן עליה לשלם את דמי ועד הבית.

"הנתבעת לא היתה רשאית לעשות דין לעצמה ולחדול מלשלם את דמי ועד הבית", נקבע. עקב כך, היא חויבה לשלם 39,200 שקלים, וכן את שכר טרחת העורך דין בסך 6,000 שקל.