"ייקח לי הרבה זמן להחזיר לעצמי את הביטחון. יש לי עדיין פחדים וחרדות בגלל ההתעסקות בתיק הזה שנפל עליי. קשה לי לדבר ולעבוד עם נשים. אני מתרחק מהן נפשית, ומשתדל לא להיות חברותי אִתן יותר מדי. יהיה לי קשה לחזור למה שהייתי, אני הרבה יותר זהיר, ובעיקר פגוע. חרצו את דיני בלי לבדוק את העובדות באמת".

כך אומר יוסי אדרי, אב בית לשעבר באחד ממוסדות החינוך בנתניה, לאחר הודאת העירייה, כי חרף שתי תלונות שהוגשו נגדו בגין הטרדה מינית, במסגרת תפקידו, נמצא כי לא ביצע הטרדה מינית כהגדרתה בחוק.

יוסי אדרי. "השם שלי, הדבר הכי חשוב לי, נפגע אנושות" | צילום: אסף פרידמן

סיפורו של אדרי פורסם ב"ידיעות נתניה" לפני כחודשיים, כמה ימים לאחר שעבר שימוע אצל מנכ"ל העירייה, אבי בן חמו, אשר בסיומו הוחלט להעביר אותו דווקא למוקד העירוני, שגם בו מועסקות נשים.

ההחלטה התקבלה, למרות המלצת הממונה על הטרדה מינית בעירייה, ביאטריס שיפר, "על הפסקת עבודתו בכל מסגרת חינוכית, בכל סביבה שיש בה קטינות ובכל משרד שבו מועסקות נשים".

בתום השימוע, שלחה עורכת דינו של אדרי, דגנית בר קציר, מכתב חריף לסמנכ"לית משאבי אנוש בעירייה, חיה שניידר, ובו הבהירה כי אדרי מכחיש את המיוחס לו, ובכל מקרה, מעשיו כביכול אינם הטרדה מינית, על פי החוק. עו"ד בר קציר ביקשה להשיב את אדרי באופן מיידי לתפקידו כאב בית, ואף דרשה פיצוי בגין לשון הרע והוצאת דיבה.

"מאז שהתלוננו ש'הטרדתי', הפסקתי להסתכל על אנשים והייתי מוריד מבטים מול כל אשה. הייתי חושב הרבה והתקשיתי לישון. פחדתי מהתגובה של החברה החדשה שלי ולא סיפרתי לה"

לאחר שליחת המכתב ופרסום הכתבה, השיבה שולה רגב, סגנית היועצת המשפטית לעירייה, לפרקליטתו של אדרי. "בישיבה שהתקיימה במשרד של שניידר (כחודש לאחר השימוע, נ"א), סוכם, כי פרוטוקול הדיון שהתקיים אצל מנכ"ל העירייה יתוקן באופן שבו יירשם בסיכום, כי לא נמצא שמרשך עבר עבירת הטרדה מינית כהגדרתה בדין, ולפיכך אין בשימוע שהתקיים כדי למנוע את שיבוצו בכל תפקיד", כתבה רגב. "במסגרת הדיון, הוצעה לאדרי הצעה להשתלב בתפקיד חדש באוטובוס להנגשת שירותים לתושב... אם לא יהיה מעוניין בהצעה ויעמוד על בקשתו לשוב לתפקידו הקודם, ננחה את מנהל בית הספר לשלבו מחדש בצוות עובדי הסיוע של בית הספר".

נכנסתי לדיכאון

בפרסום הקודם בעיתון, ביקש אדרי ששמו לא יופיע, אך הפעם, לאחר שטענותיו התקבלו, הוא החליט להיחשף ולגולל את שעבר במהלך התקופה. בינתיים הוא ממשיך בתפקידו כנותן שירות באוטובוס העירוני הנייד, כחלק מתקופת ניסיון.   

את עבודתו בעיריית נתניה, כאב בית במוסדות חינוך בעיר, החל אדרי (37) בשנת 2011, ואף זכה לתעודת הערכה מאברהם ליפשיץ, ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך, על תפקודו. בחודש מאי 2017 עבר תאונת עבודה, ובעטיה נאלץ לעבור ניתוח בקע.

לאחר תקופת ההחלמה, בינואר 2018, קבעה רופאה תעסוקתית, כי אדרי כשיר לעבודה עם מגבלות של הימנעות מהרמת משאות שמשקלם יותר מ-5-4 ק"ג וממאמצים פיזיים.

חיה שניידר החזירה את אותו לעבודה, אך הציבה אותו כמ"מ מזכירת מנהל אגף במינהל האכיפה, שיצאה לחופשת לידה.

עו"ד בר קציר. "הבנתי שיש פה עלילה"

"חיה אמרה לי שמציבים אותי בתפקיד בהתאם לצורכי העירייה", מספר אדרי. כעבור שלושה חודשים, בחודש אפריל, הציג אדרי אישור של רופאה תעסוקתית, שעל פיו הוא כשיר לחזור לעבודתו כאב בית בלי מגבלות.

אלא שמאז ועד היום, אדרי לא שב לתפקידו המקורי.

"סיפרתי לעמוס רווה, מנהל כוח אדם במינהל החינוך, על סיום המגבלות, וביקשתי לחזור להיות אב בית במוסד החינוך שעבדתי בו", מתאר אדרי, "עמוס התקשר למנהל המוסד, והוא התפלא כי לדבריו יש לו עובד שעושה הכל, בלי מגבלות, מעבר לדרישות התפקיד, צובע ומשפץ. עמוס אמר לי 'תחזור, אין להם ברירה', אבל כשחזרתי לבית הספר, לא פתחו לי את השער. כשחזרתי למחרת, עמוס התקשר אליי ואמר לי שאני לא יכול לשוב לתפקיד, כי יש נגדי תלונה. אחר כך התקשרה אליי חיה, ואמרה לי, או שאני חוזר לתפקיד של המזכירה, כי המזכירה עדיין לא חזרה מחופשת לידה, או שאשב בבית ואקבל 50 אחוז מהשכר. בהמשך העבירו אותי לארכיון, אפילו שיש לי אסטמה ושגם שם יש נשים. בארכיון נכנסתי לדיכאון וירדתי במשקל. בנוסף, קיבלתי זימון לשימוע, בלי שאף אחד דיבר אתי".

שתי התלונות נגד אדרי הוגשו בשנה שעברה, אף שהוא נעדר מהתפקיד בשל תאונת העבודה כבר לפני שנתיים.

את התלונה הראשונה נגדו הגישה לביאטריס שיפר, הממונה על הטרדה מינית בעירייה, סייעת אישית במוסד החינוכי שבו עבד אדרי. היא הסבירה כי החליטה להתלונן, "משנודע לה כי הוא עומד לחזור לתפקידו כאב בית במוסד".

לטענתה, בעת ששימש כאב בית, הוא שלח לטלפון הנייד שלה הודעת טקסט: "את מעוניינת במפגשי סקס?".

במקרה זה, כתבה שיפר כי "בהעדר כל תלונה ספציפית, למעט זו של המתלוננת, אין אפשרות להתייחס להתנהגותו של אב הבית כהטרדה מינית על פי החוק למניעת הטרדה מינית".

את התלונה השנייה הגישה צעירה, ששירתה שירות לאומי במוסד החינוכי. היא הבהירה כי חזרה בה מ"התנגדותה הנחרצת" להיפגש עם שיפר, רק לאחר שפנו אליה מצוות המוסד, "לנוכח הבהלה שהתעוררה סביב שובו של אב הבית לכותלו".

על פי תיאורה, אדרי "התנהל כלפיה בנחמדות יתרה, במבטים חודרניים, בחציית קודים תרבותיים, והתייחס מעבר לרגיל למראה שלה... היא ניסתה להעביר אליו מסר כי עליו להפסיק, על ידי אמירות כמו 'הגזמת', 'מה הקטע שלך?', אך הוא המשיך בשלו".

"במשך שבע שנים בעירייה עבדתי קשה, שמחתי לקבל קביעות ורציתי להתקדם. כשאנשים היו שואלים אותי איפה אני עובד, הייתי גאה לומר 'עיריית נתניה'. עכשיו הביטחון שלי במקום העבודה ירד"

מנהל המוסד והיועצת החינוכית אף העידו, כי עקב תלונות הורים שאב הבית קונה ממתקים לבנותיהם, הם הבהירו לאדרי שזה לא תקין ושאסור לו ליצור כל קשר עם תלמידות. לדבריהם, הוא הפסיק את התנהלותו זו רק עם בנות בכיתות הנמוכות, אך לא עם בנות בכיתה ו'.

בעקבות התלונה הנוספת, ביקשה שיפר למחוק את טענתה, כי לא ניתן לייחס לאב הבית התנהגות של הטרדה מינית על פי החוק, ובנוסף להמלצתה למנוע את עבודתו בסביבת נשים, כתבה כי היא "מוצאת את גרסאות המתלוננות מהימנות וכי הן חוו הטרדות מיניות מצדו של אב הבית".

"מאז שהתלוננו ש'הטרדתי', הפסקתי להסתכל על אנשים והייתי מוריד מבטים מול כל אשה", מספר אדרי, שכמובן הכחיש את המיוחס לו, "הייתי חושב הרבה והתקשיתי לישון. פחדתי מהתגובה של החברה החדשה שלי ולא סיפרתי לה. פחדתי גם מהתגובות של הסביבה הקרובה. הייתי לבד ולא ידעתי מה לעשות. השם שלי, הדבר הכי חשוב לי, נפגע אנושות. חששתי שאם לא אשאר בעירייה, מה יהיה אתי. איפה אעבוד ועם מי?".

אדרי משוכנע, כי "אם לא הייתי מתעקש לחזור לתפקיד המקורי שלי, אף אחד לא היה 'מעיר' את הנושא של הטרדות מיניות. חיפשתי מוצא והגעתי לדגנית. בשימוע ישבו מולנו כל בכירי העירייה: המנכ"ל, סמנכ"לית משאבי אנוש, הגזברית, שתי יועצות משפטיות, עמוס רווה ומנהל בית הספר. הרגשתי כמו סרדין מול שועלים".

בפרוטוקול עצמו מודה המנהל, כי "לא רציתי שאדרי יחזור לבית הספר, ולכן לחצתי על המתלוננת להעיד".

מפחד מהמנהל

"כשהמנהל נכנס לתפקיד התרשמתי מאוד לטובה. עשיתי דברים מעבר, תיקונים והפקת אירועים, אבל אחרי התלונות והדברים שסיפר, ירד לי כל האמון בו", אומר אדרי, "כשהוא ראה שהוא לא הצליח עם תלונה אחת, הוא המשיך ללחוץ על מתלוננת נוספת, שכלל לא רצתה להגיש תלונה. אחר כך הוא הגדיש את הסאה, והתלונן שהטרדתי תלמידים באמצעות ממתקים, דבר שלא היה".

 יוסי אדרי | צילום: אסף פרידמן

עו"ד בר קציר: "הגשת תלונת שווא זו עבירה פלילית, ואנחנו שוקלים להתלונן במשטרה נגד המנהל על שידול לתלונות שווא, שהופעל על המתלוננות, ועל פגיעה בשם הטוב, חוץ מתביעה אזרחית שנגיש נגדו. בפגישה עם שניידר לאחר השימוע, היא אמרה שיש תלונות נוספות נגד יוסי ושהם 'עדיין עובדים על זה'. עד היום לא קיבלנו הודעה על שום תלונה. חיה, שולה רגב ומנחם מזרחי, יו"ר ועד עובדי העירייה, אמרו לנו להיות פחות צודקים ויותר חכמים, ושאם אנחנו רוצים לתבוע, אז שנתבע את המנהל. השבתי, שמי שמפעיל את המנהל זו העירייה, והיא זו שהייתה צריכה לתת גיבוי ליוסי".

יוסי, חשת הקלה כשהעירייה הודתה שלא הטרדת מינית?

"לא הרגשתי הקלה. גם בעבודה באוטובוס אני פחות 'מתערבב' עם אנשים. אני ממש חושש ש'מחפשים' אותי, ושאם יהיה משהו קטן, יחשבו שאני מטריד, בלי שהטרדתי בכלל. אני יודע שיצאתי זכאי, אבל הכתם והחרדה לשוחח עם נשים עדיין נשארו. במשך שבע שנים בעירייה עבדתי קשה, שמחתי לקבל קביעות ורציתי להתקדם. כשאנשים היו שואלים אותי איפה אני עובד, הייתי גאה לומר 'עיריית נתניה'. עכשיו הביטחון שלי במקום העבודה ירד".

תרצה לחזור להיות אב בית בבית הספר?

"לבית הספר לא אחזור. לא כי אני לא רוצה, אלא כי אני מפחד מהמנהל. אני חושש מהדרך שיסתכלו עליי הצוות, ההורים והתלמידים. גם אם ניקיתי את שמי, לא בטוח שהנזק שנגרם לי יתוקן".

עו"ד בר קציר: "קיבלתי את יוסי למשרדי, אף שאני מטפלת יותר בזכויות נשים, כי הבנתי שבסיפור שלו יש איזושהי עלילה, ושמבחינת החוק הוא לא הטריד מינית. אמרתי לו מראש, שאילו הייתי חושבת שעשה משהו, לא הייתי מייצגת אותו".

"בסופו של דבר אני זה שהוטרדתי מכל הסיפור הזה", מסכם אדרי בעצב.

מעיריית נתניה נמסר: "ראשית יצוין, כי העירייה הודתה, כי המעשים שיוחסו למר אדרי אינם עונים להגדרת הטרדה מינית בהתאם לדין ולתנאים שבו. אולם, אין בהודאה זו כדי להכחיש את המעשים המיוחסים. צר לנו באשר לתחושותיו של מר אדרי כפי שבאו לידי ביטוי בראיון, וזאת בעוד העירייה פעלה בכל דרך אפשרית כדי לפתור את מצוקתו ולפתוח לו אפיק תעסוקה חדש, כדרך חדשה, בד בבד עם שמירת אפשרותו לחזור לתפקידו. ככל שהוא זקוק לסיוע, העירייה סבורה, כי הדרך לקבלת סיוע זה אינה מעל דפי העיתון".

ממשרד החינוך נמסר: "מנהל בית הספר פעל על פי חובתו, כשהעביר את החשדות שהצטברו כנגד העובד  להחלטתה של ועדה מקצועית שהוקמה בעירייה. כל ההחלטות בעניינו של העובד, שהוא עובד עירייה, התקבלו על ידי הוועדה שלוותה בייעוץ משפטי".