עוד בטרם התקיימה ישיבת ועדת הכספים הזמנית של עיריית נתניה לצורך אישור התקציב לשנת 2019, הזדרזה העירייה בשבוע שעבר לפרסם חלקים ממנו באתר העירוני, תחת הכותרת: "תקציב חברתי ומאוזן". 

רחוב הרצל. הפיתוח ימשיך | צילום: אסף פרידמן

הצעת התקציב עומדת על כ־1.7 מיליארד שקל, תוספת של כ־109 מיליון שקל מתקציב 2018.

עלייה בהכנסות

המימון העירוני לחינוך נאמד ב־226 מיליון שקל, עלייה של למעלה מ־24 מיליון לעומת השנה הנוכחית. לנושא הרווחה תקצה העירייה כ־60 מיליון שקל, הגדלה של 4.3 מיליון בהשוואה לשנת 2018.

רוב הכנסות העירייה (כ־44 אחוזים) מגיעות ממסי הארנונה, שצפויות להאמיר בשנת 2019 לסך של 742 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 35 מיליון שקל, הנובעת מעדכון בשיעור 0.32 אחוזים שביצע משרד הפנים בתעריפי הארנונה, גידול טבעי ומדד, וכן גידול באחוזי הגבייה, הגבוהים גם כך בעיר, מ־91 אחוזים ל־93.

לעומת זאת, הוצאות גביית הארנונה ומדידות יעלו לעירייה כשבעה מיליון שקל: 1.5 מיליון על "מדידת נכסים", סעיף המוגדר כ"מדידת נכסים חדשים ועדכון שטחי נכסים קיימים באמצעות קבלני משנה"; סעיף דומה, "סקר מדידות", עולה לעירייה שני מיליון שקל והוא נועד ל"מדידה מדויקת של שטחי הנכסים בעיר, לאור פסיקת בית המשפט העליון בנושא עיגול שטחים"; הסכום הגבוה ביותר בקטגוריה זו, "גבייה על ידי חברות ועו"ד", מתוקצב ב־3.4 מיליון שקל, ומשמש ל"גביית חובות עבר על-ידי חברה חיצונית בתחום הארנונה".

בעירייה מודים כי התשלום לחברה מתבצע "על-פי אחוז מהגבייה שמתבצעת בפועל", ובנוסף מועסקים "עו"ד מתמחים בגבייה, על בסיס הצלחה".

ההכנסות מהיטל השמירה, המתווסף לחשבון הארנונה, יגדלו באופן ניכר: 10.4 מיליון שקל בשנה הבאה לעומת 8.6 מיליון השנה. ההיטל נגבה בעבור שירותי שמירה על הביטחון ועל נכסי הציבור, על פי תחשיב של 1.2 שקל למ"ר לשנה.

את הגידול הצפוי בסכום מסבירים בעירייה בגידול המ"ר לחיוב ומימוש תעריף חדש, שאושר בסוף שנת 2017.

תאגיד "מי נתניה" יעביר לעירייה דיבידנד בגובה 20 מיליון שקל.

"מי נתניה" | צילום: נמרוד גליקמן

בעירייה צופים כי ההכנסות מדוחות החנייה יניבו 15 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת 11 מיליון בשנה שקדמה לה. הגידול הצפוי מוסבר ב"תוכנית חנייה חדשה שתכלול תוספת אזורי חניה כחול-לבן וביטול איסורי חנייה".

השימוש של הנהגים בחנייה סלולרית ואלקטרונית יעשיר את קופת העירייה ב־13.5 מיליון שקל, עלייה של מיליון שקל בהשוואה לשנה הנוכחית, בשל הגידול בשימוש באמצעי התשלום הללו. מאותה סיבה מעריכים בעירייה כי ההכנסה מהמדחנים תפחת ל־2.5 מיליון שקל, לעומת 3.2 מיליון השנה.

5.9 מיליון שקל תרוויח העירייה מגבייה וטיפול בדוחות חנייה חלוטים, לרבות טיפול ומענה לערעורים וטיפול בבקשות להסבת חייבים.

בעירייה נוקבים בסכום של חמישה מיליון שקל, שיגיע מקנסות הפיקוח העירוני לשנה הקרובה. מדובר בקנסות ניקיון, רוכלות, מפגעים שונים, גרוטאות, עידון והצבת כיסאות ללא רשיון

פרויקט קורל (צילום: יאיר שגיא)

מנגד, הוצאות הדואר למשלוח דוחות חנייה שוטפים, קנסות פיקוח עירוני והודעות חיוב עולות לעירייה מדי שנה כ־1.1 מיליון שקל. כל חודש נשלחות לא פחות מ־6,000 הודעות כאלו.

ההכנסות מאגרות לקבלת היתרי בנייה צפויות לקטון לעשרה מיליון שקל, לעומת 13 מיליון השנה.

ההערכה ניתנה על ידי מינהל ההנדסה בהתאם לצפי ההיתרים שיופקו ומשקפת ירידה בהתחלות הבנייה בנתניה.

פירעון הלוואות

ראש העירייה, מרים פיירברג-איכר, אמנם עברה בתחילת השנה להתגורר בפרויקט "קורל", אך העירייה תמשיך לממן שירותי שמירה במעונה החדש בעלות של 200 אלף שקל. בעירייה מסבירים את ההוצאה ב"שמירת לילה, לתקופה מוגבלת, עקב אירוע חריג".

התקציב כולל כ־3,900 משרות, שהשכר בגינן עומד על כ־644 מיליון שקל, וחלקן בסך ההוצאות הוא 38 אחוזים. בעירייה טוענים כי "היקף זה נמוך מהמקובל בערים אחרות". 

עיריית נתניה. צילום: נמרוד גליקמן

ההקצבה לוועד העובדים ממשיכה לעלות מדי שנה, ובשנת 2019 תגדל לארבעה מיליון שקל, לעומת 3.8 מיליון ב־2018 ו־3.6 מיליון ב־2017. ההקצבה כוללת שי לחגים, פעילות רווחה והשתלמויות/ימי גיבוש שנתיים.

בחלוף יום העצמאות ה־70 למדינה ו"שנת ה־90 לנתניה", ואף שמלאו לעיר 89 בשנת 2018, תקטן בשנה הבאה ההקצבה לפעילויות, אירועים ופסטיבלים מ־11 מיליון שקל לכ־8.7 מיליון בלבד, בדומה לתקציב לשנת 2017.

אף שעיריית נתניה מוגדרת כ"רשות איתנה", בשנה העוקבת יגיע סך ההלוואות לפירעון שלה לכ־86 מיליון שקל, בהשוואה ל־77 מיליון ב־2018 ו־67 מיליון ב־2017. מדובר בהלוואות שנלקחו לצורך עבודות פיתוח העיר במסגרת תב"רים (תקציבים בלתי רגילים), לרבות הלוואה של 60 מיליון שקל שבכוונת העירייה ליטול ב־2019, וכן בהלוואות לצורך התקציב הרגיל והלוואות מהמדינה. הריביות והפרשי ההצמדה לבדן מתוך הסכום הכולל: כ־19 מיליון שקל

השימוש במשרדי העירייה ברחוב הצורן באזור התעשייה פולג ובמרכז העיר עולה לעירייה כ־30 מיליון שקל. 11.7 מיליון שקל מוקצים לדמי שכירות ויתר הסכום לתחזוקה, אחזקה והוצאות שוטפות.

ההקצבה למועצה הדתית נאמדת ב־11 מיליון שקל, בדומה לשנים עברו.

התמיכה בקבוצות הספורט הייצוגיות בליגות המקצועניות, ובראשן מכבי נתניה בכדורגל, תגדל בשנה הקרובה בחצי מיליון שקל, לסך של ארבעה מיליון.

 איצטדיון הכדורגל. הכנסות של שישה מיליון שקל | צילום: לירן טטרו

האצטדיון העירוני צפוי להניב הכנסות של שישה מיליון שקל בגין דמי שימוש של קבוצות, השכרת שטחים מסחריים ואירועים באולם ה־VIP. עם זאת, כל ההכנסות מופנות ל"חברה למען הספורט", שהוקמה בזמנו על ידי העירייה לתפעול האצטדיון ולשיווק שטחי בילוי וספורט במתחם שלו. בנוסף, תקציב העירייה לחברה הוא 1.5 מיליון שקל. בעירייה מתכוונים לשווק את זכויות השם למתחם האצטדיון, והעריכו את גובה ההכנסה מהצעד בשנת 2019 בסכום של 375 אלף שקל.

ההקצבה למתנ"סים בעיר תפחת מ־6.9 מיליון שקל ל־6.7, כמו גם התמיכה בתנועות הנוער, הנמוכה גם כך, שתרד מ־454 אלף שקל ל־410 אלף בלבד.

העירייה הקצתה סכום של 2.8 מיליון שקל לפסקי דין או הסדרי פשרה בתביעות שהוגשו ויוגשו נגדה.

הצעת התב"רים, המוגשת בד בבד עם הצעת התקציב הרגיל, עומדת על 693 מיליון שקל, והיא כוללת הכנסות עצמיות, הלוואות, תמיכות ממשרדי ממשלה וממפעל הפיס ופרויקטים של "החברה לפיתוח נתניה" (ח.ל.ת), של "מי נתניה" ושל "קרן נתניה". 

החופים של נתניה (צילום: רן אליהו - עיריית נתניה)

בתור "פרויקטי הדגל" מוגדרים הקמת אולם כדורסל עם 3,000 מקומות ישיבה בשכונת אגמים, בעלות 85 מיליון שקל, במימון הטוטו, רשות מקרקעי ישראל ומפעל הפיס; חיבור הרמפה המערבית מגשר האחדות (האר"י) לכביש 2, בעלות 38 מיליון שקל, כאשר שני שליש ממנו יממן משרד התחבורה וביתר הסכום תישא העירייה; חיבור מסעף איינשטיין לכביש 2, שאמור להסתיים בשנה הבאה

כן מתוכננים הקמת בית ספר לחינוך מיוחד (עשר כיתות) לבעלי הפרעות התנהגות בעלות תשעה מיליון שקל, הקמת בית ספר לאוטיסטים בשכונת רמת חן (חמישה מיליון שקל); ביצוע פרויקט "פארק צפון העיר", שתכנונו הסתיים השנה, בעלות של עשרה מיליון שקל; המשך פיתוח רחוב הרצל, בקטעים מדיזנגוף עד סמילנסקי, כולל כיכר ציון וכיכר גורדון, כחלק מעלות כוללת של 40 מיליון שקל לפרויקט, ועוד