יוני שטבון (צילום: אסף פרידמן)

ביום שני (15.1), הודיע יוני שטבון רשמית כי יתמודד על ראשות עיריית נתניה בבחירות הקרובות, שייערכו באוקטובר. את ההודעה הלא רשמית שלו הודיע שטבון עוד לפני חצי שנה, כשארז את מיטלטליו וחזר עם אשתו ושמונת ילדיו מירושלים לנתניה, עיר נעוריו.

לכולם במערכת הפוליטית העירונית היה ברור שאדם צעיר בן 38, שכיהן בעבר כחבר כנסת ועדיין בעל שאיפות פוליטיות, אינו מעביר את מרכז חייו לתבנית נוף מולדתו רק בגלל געגועים. ולכן השאלה במקרה של שטבון לא היתה אם יכריז שהוא מתמודד על ראשות העירייה, אלא מתי.

תפיסת מנהיגות

ביום שלישי, יממה לאחר ההכרזה על מועמדותו, כבר התמלאו צומתי הכניסה לעיר והיציאה ממנה בשלטי בחירות של שטבון. סיסמת הקמפיין שנבחרה היא "אחריי!", והיא מלווה בצילום של שטבון במדי צה"ל, רמז לעברו הצבאי כלוחם בדרגת סא"ל. "'אחריי' זו מילה ישראלית ערכית. הבסיס שלה מגיע מצה"ל, שבו המפקד לא שולח את חייליו קדימה כמו בצבאות אחרים, אלא מסתער קדימה בעצמו, ובמקומות הכי מסוכנים ומורכבים שיש", מסביר שטבון. "התפיסה הזאת מלווה אותי גם ציבורית ופוליטית. אני לא איש פוליטי שיושב במגדל השן, אלא יוצא לשטח ומוביל תהליכים עם הציבור. כשהייתי חבר כנסת הצוות שלי ידע בהגדרה שביום ראשון וביום חמישי, כאשר אין פעילות בכנסת, אני נמצא בשטח, מנהריה בצפון ועד באר שבע בדרום. אם לא היו מופיעים סיורים בלו"ז שלי, הייתי נוסע לבד. זה המודל שמשקף את 'אחריי' כתפיסת מנהיגות שאי אפשר בלעדיה בעיניי".

שטבון, הקרוי על שם סא"ל יוני נתניהו, הוא בנו של חבר מועצת העיר לשעבר מטעם הבית היהודי ד"ר ישראל שטבון, אבל בהחלט עומד בזכות עצמו. לאחר לימודים בישיבת בני עקיבא בנתניה התגייס ליחידת אגוז של חטיבת גולני, ובהמשך עמד בראשה בתפקיד מפקד צוות במבצע חומת מגן בשנת 2002. במלחמת לבנון השנייה היה שטבון קצין המבצעים בגדוד 51 של גולני ולחם בקרב בבינת ג'בייל, שנהרגו בו שמונה מלוחמי הגדוד, ובהם חברו ומפקדו רועי קליין. על תפקודו בקרב הוענק לשטבון צל"ש הרמטכ"ל. בשנת 2008 הוא השתחרר משירות הקבע בדרגת רס"ן, והיום הוא משמש מג"ד חי"ר במילואים. על חוויותיו משדה הקרב פרסם שטבון ספר ושמו "תחת אש".

לכנסת הקודמת נבחר מטעם הבית היהודי ושימש סגן יו"ר הכנסת וחבר בוועדות החינוך והחוץ והביטחון. בהיותו בן למשפחת עולים מצרפת ייסד שטבון את "השדולה למען קליטת עולים מצרפת" ועמד בראשה. לקראת הבחירות האחרונות לכנסת, בשנת 2015, הוא פרש מהבית היהודי וחבר לאלי ישי במפלגת יחד, אבל היא לא עברה את אחוז החסימה.

לשטבון תואר ראשון בהצטיינות בממשל ואסטרטגיה מטעם המרכז הבינתחומי בהרצליה, ותואר שני במינהל עסקים מטעם האוניברסיטה העברית. בתפקידו הנוכחי עומד שטבון בראשות חברה שהקים, שמעניקה ייעוץ אסטרטגי-ביטחוני לחברות עסקיות ולגופים ציבוריים בארץ ובעולם. שטבון גם מרצה על קבלת החלטות במצבי קיצון.

איך התבשלה אצלך ההחלטה להתמודד על ראשות העירייה?

"לפני כשנה פנו אליי קבוצות תושבים מגוונות בנתניה: מסורתיים, פעילי שכונות, פעילים פוליטיים ודוברי צרפתית ואמרו לי שהפרופיל שלי מתאים להתחדשות העיר. גדלתי בעיר ויש לי הניסיון והיכולות לתפקיד ראש העירייה. מרגע שקיבלתי את ההחלטה להתמודד הקמתי צוות מקצועי והתחלנו לבדוק מה הצרכים של העיר. היו לנו חמישה ימים של קבוצות מיקוד — בחור צעיר שיוצא לבלות, משפחה מקריית השרון, תושבי השכונות הוותיקות, קריית נורדאו ונאות שקד (אזורים), עולים חדשים ועוד כהנה וכהנה. ישבנו והקשבנו מה טוב בעיר ומה דרוש שיפור. ככל שעברנו על ממצאי קבוצות המיקוד וסקרי עומק שביצענו, גילינו שאחרי 20 שנה יש ציפייה להתחדשות ושינוי בצורת הניהול של העיר".

חזרת לעיר רק בעת האחרונה.

"ההרגשה שלי היום היא שחזרתי הביתה, למקום הכי טבעי שלי. כל משפחתי מתגוררת בנתניה. כאן למדתי ביסודי ובתיכון, גלשתי בים והדרכתי בסניף בני עקיבא ברמת ידין (דורה). אשתי ירושלמית במקור, וכשהתחתנו הייתי מפקד צוות באגוז שמגיע הביתה פעם בשבועיים. החלטנו שבזמן השירות הצבאי נגור בירושלים, כדי שאשתי תהיה קרובה להורים שלה. לאחר מכן נבחרתי לכנסת. נתניה תרמה המון לפיתוח האישיות שלי, והחום הנתנייתי מלווה אותי בכל מקום ומסייע לי בחיבור לאנשים. גם בזמן מלחמת לבנון השנייה, כשיצאתי להתרעננות לכמה שעות, תמיד ביקשתי מאשתי שתפגוש אותי בחוף סירונית, שבו פרקתי את המתחים ושיתפתי בהרגשות שלי. אחרי שקיבלתי מהעיר אני מרגיש צורך לתת לה".

פיירברג-איכר (צילום: אסף פרידמן)

יכול להיות שלמרות דבריך אתה רואה בראשות העירייה מקפצה לתפקיד ברמה הארצית?

"יש לי סוד קטן: כבר הייתי חבר כנסת. פשוט הבנתי שבעולם המודרני של היום אפשר להשפיע על איכות החיים של התושבים בתחומי חינוך, רווחה, תשתיות וכיוצא באלה בצורה אמיתית רק דרך הרשויות המקומיות. שרים וחברי כנסת יגידו לך בפה מלא את אותם דברים. גם היום אני יכול להשתלב בכל רשימות הכנסת של המחנה הלאומי. נפגשו איתי חברי כנסת ושרים כדי שאחזור, אבל החלטתי שאני פונה לתחום העירוני, וזו תהיה זכות בשבילי להיות ראש עירייה משפיע".

מצפה לך קרב נגד ראש עירייה שזוכה לפופולריות רבה, בזמן שאתה לא מוכר מספיק בעיר.

"זה לא סוד שיש עננה פלילית גדולה מעל ראשה של מרים פיירברג-איכר, וכולנו מבינים שיש סיכוי סביר שהיא לא תתמודד נגדי. אם היא כן תתמודד, אני מסכים שזה יהיה או אני או מרים. אני מתכוון להתמודד נגד כל מועמד, גם מרים. המגמות בארץ ובעולם פונות לכיוון מנהיגות צעירה ורעננה. בצרפת הצביעו מיליונים לנשיא בן 39, כי הם הבינו שהממסדיות לא מביאה בשורה לאזרחים. אפילו אובמה לא היה מוכר ונבחר. בבאר שבע ניצח רוביק דנילוביץ', הלא מוכר, את יעקב טרנר הוותיק ובעל הניסיון, והפך לאחד מראשי הערים הכי מוצלחים בארץ. בתשעת החודשים הקרובים יפגשו אותי כל תושבי נתניה בכל מקום שאגיע, ואמשיך כמובן להיפגש איתם גם אחרי הקמפיין".

מה דעתך על הקלטות השיחות שניהלה פיירברג-איכר עם קבלנים בעיר לפני מעצרה?

"צר לי מאוד על ההתנהלות שאני שומע עליה בעירייה היום, זה לא נעים לשום תושב. ההקלטות שפורסמו רק מגבירות את אי‑הנעימות. ראש עירייה צריך להיות פנוי להתעסק בניהול העיר ולא בניהול משפטים פליליים ובהגנה משפטית. עם זאת אני מאחל למרים שתצא זכאית מהפרשה. אני סומך על רשויות החוק שיעשו את העבודה שלהן".

תישאר חבר מועצה מן המניין אם תפסיד בהתמודדות?

"באתי להיות שליח ציבור ואמשיך לשרת את הציבור בכל תסריט שיהיה. אני רץ כדי להיות ראש העירייה ואהיה ראש העירייה בעזרת השם".

מתנגד לקיצוניות

שני כיסי תמיכה גדולים בשטבון מגיעים מקהל שהוא נמנה עמו: הציבור הדתי-מסורתי וקהילת עולי צרפת. אחד האתגרים העומדים לפניו כדי לזכות בקולות הציבור החילוני, לעומת זאת, הוא לבדל את עצמו מאביו ד"ר ישראל שטבון, שנחשב לסמן הימני בנושאי דת במועצה והתנגד בתוקף לפתיחת מוסדות תרבות עירוניים בסופי שבוע. אחת ההתבטאויות הזכורות של ד"ר שטבון היתה כלפי אנשי קהילת הלהט"ב, שאותם כינה: "חולים וסוטים".

"אהיה ראש עירייה של כל תושבי נתניה, סימן קריאה", מבקש להבהיר שטבון הבן. "עוד מעט אני בן 40, נשוי עם ילדים, ובניתי את הקריירה הציבורית והפוליטית בלי קשר לדברים שאבא שלי אמר. אגב, אבא שלי הוא רופא שמציל חיים ומגיעים אליו מכל גוני האוכלוסייה. הוא הקים בית תמחוי שהאכיל מאות אנשים בכל יום, היה רופא מוטס ביחידת החילוץ 669, אז אני מציע לאנשים להסתכל עליו בצורה מפוכחת. לגופו של עניין, ברגע שאתיישב על כיסא ראש העירייה, זה לא יוני שטבון פרטי אלא ציבורי שנותן מענה לכל חלקי האוכלוסייה.

"אני מבין פוליטיקה ורוצה להיות ריאלי וישר", הוא מוסיף. "בסופו של דבר, לפסיפס האנושי בנתניה יש תרגום פוליטי וקואליציוני, ולכן החוכמה שלי, כאיש ביצוע, היא לקדם דברים בצורה נקודתית ופרקטית ולא לצאת בהצהרות נגד ציבור מסוים. ההפגנות שאנחנו רואים בעיר היום מיותרות וגורמות רק פיצול".

אתה עצמך רצת בבחירות לכנסת במפלגת יחד, שהיו בה גורמים קיצוניים מימין.

"ביום הגשת הרשימות הודעתי שאני פורש מיחד אם היא תחבור לגורמים קיצוניים, ואף הוצמדה לי ולמשפחתי אבטחה צמודה בגלל התנגדותי לכך. כל עוד לא התקבלה החלטה שרצים במפלגות נפרדות בתוך הסיעה, שמתפצלות לאחר הבחירות — אנחנו לקואליציה והם לאופוזיציה — לא הסכמתי לחזור. תפיסת עולמי הערכית והפוליטית היא לחבר, ואני מתנגד לקיצוניות משמאל או מימין".

מדוע פרשת מהבית היהודי מלכתחילה?

"אני הולך לפי ערכים. זיהיתי שבפעם הראשונה יש פוטנציאל לחבר בין ציבור מסורתי, דתי וחרדי. זה היה אחרי שאחוזי הגיוס של החרדים התחילו לעלות, אבל נוצר ניכור בתקופת יאיר לפיד כשר אוצר. לצערי, לא בשלה העת לחבר בין קצוות בחברה הישראלית".

כיצד תיראה הרשימה שלך למועצת העירייה?

"הרשימה תייצג את כל הפסיפס האנושי של נתניה. יהיו בה נשים, גברים, חילונים, דתיים ומסורתיים, עולים חדשים ותושבי שכונות חדשות וותיקות. המשותף לכולם הוא שטובת העיר לנגד עיניהם ולא אינטרסים אישיים. קיימתי עשרות פגישות עם גורמים פוליטיים בעיר, ויכולות בהחלט להיות הפתעות והתחברויות מעניינות. הרשימה תקבל תמיכה ממפלגות מרכז-ימין שונות, אבל תישאר עצמאית".

מצע?

"אציג תוכנית עבודה ומצע בזמן הקרוב, אחרי שאפגש עם עוד תושבים, מלבד האלפים שאיתם כבר נפגשתי. כרגע אני מקשיב. אגיע לכל אדם ולכל קבוצת אוכלוסייה שירצו, כדי להקשיב להם. אחרי תקופת ההקשבה אתרגם את צורכי התושבים בעזרת הצוות המקצועי ואציג משנה סדורה שכבר התחלנו לעבוד עליה".

מה דעתך על חוק המרכולים?

"כשקמה מדינת ישראל דוד בן גוריון היה הראשון שהבין שהמטרה המרכזית של ההנהגה במדינה היא לייצר נוסחה שתאפשר לכולנו לחיות יחד, למרות הגוונים השונים בעם. כך גם בנושא השבת, כשהוא יצר את מה שמכונה הסטטוס קוו — פתרון שפועל כבר 70 שנה, ואני חושב שהוא הפתרון הראוי במדינת ישראל בכלל ובנתניה בפרט. אהיה ראש העירייה של כולם, ומבחינתי לשום צד אסור לכפות על האחר, לא לחילוני ולא לדתי. השיח סביב חוק המרכולים יצר להבנתי את האפקט ההפוך, ואפילו אריה דרעי, השר שהביא את ההצעה, אמר שאין לו שום דרך ורצון לאכוף את החוק. זה אומר הכל. חבל שהשבת, שהיא הדבר הטוב ביותר שנתן העם היהודי לעולם, הפכה להיות נושא מחלוקת. אני קורא לכל הצדדים בעיר לא לייצר פרובוקציות אלא לשבת יחד ולדבר וללבן את הנושאים שנמצאים במחלוקת".