סולימאן (שלומו) זיאדה נוסע פעמיים בשבוע מהכפר אבו סנאן שבצפון, שבו הוא מתגורר, עד נתניה, כדי להשתתף בחוג כדורגל של העמותה לחינוך בלתי-פורמלי. הוא עושה זאת בשלושה אוטובוסים ובשלוש רכבות. זיאדה מקפיד להגיע לכל אימון, בלי תלות במזג האוויר. לביתו הוא מגיע בחזרה רק לקראת חצות, ואת כל המסע הזה הוא עושה, אף שהוא משותק מלידה בכל פלג גופו התחתון, ומתנייד באמצעות קביים.

מוצא דרך להגיע

זיאדה (34), דרוזי, הוא השוער של קבוצת הכדורגל של בוגרים עם מוגבלויות, המונה 15 חברים, ונתמכת על ידי קרן שלם. גילת אורן, רכזת ספורט לאנשים עם מוגבלויות בנתניה, מספרת, כי לפני כשנה קיבלה שיחת טלפון ממנהל אגף הספורט באבו סנאן. הוא סיפר לה על בחור מהכפר שמשחק בקבוצה מיוחדת לנכים שהוקמה באזור, והחלום שלו הוא לשחק כדורגל באופן מקצועי.

סולימאן זיאדה. "הוא הופך את המגבלה שלו לבלתי-מורגשת" | צילום: אלבום פרטי

"הוא שלח לי סרטונים של שלומו יושב על הרצפה בשער, ובהתחלה לא הייתי בטוחה שזה מתאים", מספרת אורן. "ביקשתי שיגיע עם מלווה, והוא הגיע עם בן-דודו החייל. מאז הוא מגיע בלי כל ליווי, בעצמו לגמרי, פעמיים בשבוע, כל ראשון ורביעי, ולא מפספס אף אימון. הוא יוצא מהבית בסביבות 12 בצהריים וחוזר בחצות. גם בימים גשומים מאוד, בסערות, בימים שאפילו יורד שלג בצפון וחוסמים כבישים באזור מגוריו, הוא מוצא דרך להגיע".

הספורט אהוב על זיאדה כבר משנות נעוריו, שבהן הספיק להשתתף בתחרויות שחייה ואופניים, ולשחק בקבוצת כדורסל הנכים של עיריית חיפה. בנוסף, השלים בעברו קורס מאמני כדורגל. גם במגרש של הקבוצה בנתניה, הוא קובע לעצמו את החוקים. "הוא יושב על הרצפה בשער, כי ככה הוא החליט.

גילת אורן, רכזת ספורט לאנשים עם מוגבלויות בנתניה: "הוא תופס בידיים בחוזקה כמעט כל כדור שמגיע אליו, זז עם התנועה של הכדור באופן שמדהים לראות. לפעמים הוא מגיע מוקדם יותר ומצטרף לקבוצת הצעירים, שרואים בו מנטור"

הוא מסרב להיעזר בכיסא גלגלים ואינו נותן לאף בעיטה, גם החזקה ביותר, להרתיע אותו", אומרת אורן. "הוא תופס בידיים בחוזקה כמעט כל כדור שמגיע אליו, זז עם התנועה של הכדור באופן שמדהים לראות. לפעמים הוא מגיע מוקדם יותר, ומצטרף לקבוצת הצעירים. הם רואים בו מנטור לכל דבר, מעריצים אותו כשוער. גם שחקני קבוצת הנוער של מכבי נתניה, שמצטרפים לפעמים למשחקים, אמרו לא פעם שהוא השוער הטוב ביותר שהם ראו".

כשזיאדה מפרט, בלי כל תלונה או הבעת תסכול את דרך החתחתים הנדרשת ממנו להגיע לאימונים, ניתן להבין כמה ההשתתפות בקבוצה חשובה לו. מסע באמצעות שישה קווי אוטובוס ורכבת שונים היא משימה לא פשוטה גם לאדם בריא. על אחת כמה וכמה למי שמשותק בשתי הגפיים התחתונות. למרות זאת, שלומו מדגיש שוב ושוב כמה הוא אוהב את החברים בקבוצה, ואת העיר נתניה. אורן מספרת, כי כשבישרה לו שעומדת להיפתח קבוצה דומה בעכו, הוא הכריז: 'רק נתניה!'".

חלומו של זיאדה הוא שתיפתח נבחרת ישראלית בכדורגל לנכים. הוא חולם להיות השוער של הנבחרת הזאת, ולייצג את ישראל בעולם.

הכי חיובי שאפשר

אבי חסן, אב הבית של הקבוצה, מספר שזיאדה משמש בעבורו מקור השראה. "שלומו הוא הבן-אדם עם האופי הכי חזק שאני מכיר, ואני מקבל ממנו הרבה לחיים האישיים שלי, ומספר עליו לאשתי ולילדים כדוגמה להתמדה, לחשיבה חיובית ולראייה בריאה של החיים", הוא אומר.

אבי חסן: "הוא לא רק שחקן אלא גם מאמן במהותו. הוא מחזיק את הקבוצה, אומר להם איפה לעמוד בהגנה, מה לעשות אחרת, ועם זאת הוא צנוע, מרגיש כל הזמן שהוא יכול להשתפר ולהתקדם, שואל כל הזמן מה הוא יכול לעשות עוד"

"היה למשל מקרה, שהוא איבד את הטלפון הנייד שלו באחד מקווי האוטובוס שהוא החליף בדרך לכאן. לעשות נסיעות כמו שהוא עושה בלי טלפון נייד, בלי יכולת להתעדכן בשינויים ובאיחורים או לתקשר עם המשפחה, זה סיפור רציני, אבל הוא קיבל את זה באופן הכי חיובי שאפשר. הוא אמר 'זה רק טלפון, נקנה חדש'. אם הוא מתייחס לחיים באופן כזה, אז מי אנחנו שנתייחס אליהם אחרת?".

בנוסף, חסן מעיד, כי הוא אינו היחיד שזיאדה מעורר בו השראה. "הנערים של מכבי נתניה, שבאים אלינו בהתנדבות כדי לחזק את החבר'ה שלנו, יוצאים מחוזקים בעצמם. אני יכול להגיד לך שלשלומו יש חלק ענק בזה. הם מעידים שהם לומדים ממנו הרבה, לא רק מהאופן שבו הוא משחק, שכדורגלנים גדולים יכולים ללמוד ממנו בקטע הזה, אלא גם מהאופי שלו; הוא לא רק שחקן אלא גם מאמן במהותו.

"הוא מחזיק את הקבוצה, אומר להם איפה לעמוד בהגנה, מה לעשות אחרת, ועם זאת הוא צנוע, מרגיש כל הזמן שהוא יכול להשתפר ולהתקדם, שואל כל הזמן מה הוא יכול לעשות עוד. הוא לא נותן לנו לחוש את השוני שלו. יש לו אמביציה שהלוואי שהיתה גם לאנשים בריאים. לפעמים הוא אומר לנו בזמן משחק 'חבר'ה תשכחו מאיך שאני, תשכחו שאני על הרצפה, שחקו רגיל'. הוא הופך את המגבלה שלו לבלתי-מורגשת, וככה גם מתייחסים אליו. לא ברחמים, אלא בכבוד ובהערצה".