"יש לי מטרה ואני מכוונת אליה בכל הכוח", אומרת השבוע רומי פריצקי בת ה-14 מנתניה, שזומנה באחרונה לנבחרת ההתעמלות האומנותית של ישראל. כששואלים אותה מה המטרה, היא עונה: להגיע עם הנבחרת לאליפות העולם, שתתקיים עוד ארבע שנים.

פריצקי, תלמידת כיתה ח' באורט שטקליס, היא אחת משמונה בנות מכל הארץ שירכיבו את הנבחרת הלאומית להתעמלות אומנותית.

רומי פריצקי. "להוכיח את עצמך כל יום מחדש" | צילום: אלבום פרטי

לענף ההתעמלות האומנותית נחשפה לראשונה בגיל תשע, כשלמדה בבית הספר היסודי רבין בעיר. אחותה אלינור, שהיתה אז בת שש, עלתה לכיתה א' באותו בית הספר. במוסד החינוכי נפתחה באותה השנה מגמת התעמלות אומנותית, בשיתוף אגף הספורט ומינהל החינוך בעיריית נתניה. לאלינור נערך מבחן קבלה למגמה, ומשעברה אותו בהצלחה, החלה להתאמן במקום.

ואילו רומי, שראתה את אחותה הצעירה פורחת במגמה, התאהבה בענף דרך אחותה, והחליטה להתנסות בו בעצמה. "להתחיל בתחום בגיל תשע זה מאוחר מאוד", היא מסבירה. "בדרך כלל מתחילים בגיל שלוש-ארבע. הגעתי בלי הרמה המקצועית שיש לבנות בגיל הזה, אף אחד לא האמין שאצליח בכלל להגיע לאיזושהי רמה".

עם הגיעה לגיל 13, היא נכנסה לקטגוריית "ג'וניור", ואז החלו להגיע לאימונים מאמנות מאגודות ספורט למיניהן, כדי לבחור בנות לפרויקט "אתנה" - פרויקט העצמה נשית, שמספק חממת אימונים לילדות ולנערות מוכשרות בספורט. במסגרת הפרויקט קיבלו הבנות אימונים נוספים פעם בכמה שבועות, וכן הרצאות והעשרה בתחום.

"ב'אתנה' עברנו מיונים כל הזמן, והיו גם בנות שלא המשיכו", מספרת פריצקי. "בשלב מסוים נופו בנות בכל יום. זה היה קשה, כי זאת פרידה יום-יומית מבנות שהתחברתי אליהן, וזה גם להוכיח את עצמך כל יום מחדש, ואז לחזור גמורה הביתה ולדעת שממתין עוד יום כזה למחרת". בסיום המיונים התגבשה נבחרת של שמונה בנות, שפריצקי היא אחת מהן.

חברות הנבחרת משקיעות באימונים שש עד עשר שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. הן קיבלו מעמד של ספורטאי מצטיין, המקנה להן אישור לצאת מהלימודים באופן חופשי לצורך האימונים האינטנסיביים, אך החובה להשלים את החומר חלה עליהן.

פריצקי לומדת בכיתת מצוינות, מאתגרת במיוחד, אך מצליחה לעמוד בדרישות. "היא ילדה יוצאת מן הכלל, לא רק שהיא מצליחה להשלים את החומר, היא גם מוציאה ציונים טובים מאוד. אני לא יודעת איך היא עושה את זה", מספרת אמה, ורד.

פריצקי מסבירה, שהיא לומדת תוך כדי נסיעות לאימונים, כשמנהלת בית הספר והמחנכת תומכות ומפרגנות ומסייעות ככל שניתן. "לחברות ולחיים אישיים אין לי באמת זמן", היא אומרת, "זה קצת חסר, אבל בינתיים יש לי מטרה, ואני מאמינה שאחר כך אוכל גם להשלים את מה שפיספסתי".

גם אחותן הקטנה של רומי ואלינור, נלה בת השש, החלה להתאמן באחרונה בתחום. הוריהן של הבנות הם רקדנים קלאסיים מקצועיים, שהכירו בלהקת הבלט הישראלי, כך שנראה כי הכישרון עובר בתורשה. "אני מבינה את הבנות, כי יש קווים משותפים רבים, מבחינת משמעת ושאיפה להישגיות, בין הבלט הקלאסי להתעמלות האומנותית", מספרת האם ורד, "אני מודה לאגף הספורט ולכרמל מלינסקי-שלום, המאמנת הראשית בנבחרת עירוני נתניה, שמעבירים לרומי את הערכים האלה ועובדים אִתה בצורה טובה ומקצועית".

מהנהלת אגף הספורט נמסר: "רומי היא הסנונית הראשונה שיוצאת לנבחרת הארצית ממועדון ההתעמלות האומנותית-תחרותית, שאנו מנהלים זה כשש שנים, בשיתוף מינהל החינוך בעיריית נתניה. איננו מופתעים, כי אם משקיעים ופועלים נכון בסוף מגיעים לתוצאות. אנחנו גאים מאוד ברומי".