החופש הגדול הגיע ואיתו סיירת רוכבי האופניים של נערי דרום נתניה ממתנ"ס 'נורדאו' הנראים בשעות הערב והלילה במרחב שכונות הדרום.

חמישה תיכוניסטים רוכבים על אופניים חשמליים, מאתרים נוער מנותק, נכנסים לשיחה עם קבוצות ילדים בני עשרֶה ומנסים להרחיק אותם מתגרות  ומפיתויי הרחוב.

סיירת רוכבי האופניים של בני נוער מנתניה היא הראשונה ברשת מתנ"סי ישראל שפועלת כיחידה קהילתית למניעת פשעי נוער באמצעות שיח בגובה העיניים וזוכה בגיבוי מלא ממשטרת נתניה ומגורמי עירייה. יסא"ן (יחידת סיור אופניים נוער) היא יחידה מסוגה בארץ והנראות שלה בולטת עם תחילת החופש הגדול בסיורי לילה על גלגלים.

 נערי הסיירת. לא מאיימים ולא עוצרים, רק מדברים (צילום: תקוה מהבד)

"מכבדים אותנו"

מפקד הסיירת, אריאל מסיקה, עולה לכיתה י"א, עובד בשתי משרות בחופש, לא מוותר על התנדבות ואומר שלסיירת יש מקום במיוחד בקרב בני נוער בתחילת שנות העשרה. "יש לנו במתנ"ס את החדר המיוחד שסידרנו לצורך העניין ובו אופניים חשמליים חדשים. כמובן עברנו הדרכה ברכיבה נכונה, ובתפעול שאר הציוד. אנו חייבים בחבישת קסדה, יש לנו חולצות תלבושת אחידה ומכשירי קשר. אנחנו יוצאים ברכיבה בזוגות ועושים זאת במשמרות. רובנו עובדים לא רק בקיץ, גם בתקופת הלימודים ולכן צריך לעשות מאמץ ולהתמיד, זה נראה לי חשוב, אז אני בעניין.

"התפקיד מתחלק לפי זמנים. בערב צריך לדאוג לקטנים מאיתנו. הם מתקהלים בקבוצות וצריך לדאוג שלא יהיה בלגאן. המשטרה מגיעה להתקהלויות של בני נוער ולפעמים נותנת דוחות. אנחנו ניגשים לקבוצות כאלה, מסבירים שגרים בשכנות אנשים שרוצים לישון ושישמחו אם הם ידברו בשקט. ילדים מתרגשים מעצם הבריחה מהמשטרה ולאחר מכן מתגודדים במקום אחר. עדיף להסביר ולמנוע אי נעימויות".

"הרוכבים נעשים ערים לסביבה", מסביר מסיקה. "היום כשאנחנו רוכבים, זה לא רק בני נוער. ראינו אדם שרוע על הרצפה, כיסא הגלגלים שלו הפוך. הזמנו אמבולנס, דאגנו שיטופל ויפונה. התפקיד בסיירת מעניק לך הרגשת סמכות ופריווילגיה לעזור לאחר. יש לנו מכשירי קשר ואנחנו מדווחים למתנ"ס על האירועים. הנראות שלנו רשמית ויש לזה השפעה, כי מבינים שאנחנו מייצגים ושאנחנו מהמתנ"ס".

גיא בניסו, סגן מפקד הסיירת וחבר לכיתה של מסיקה, מספר שהוא רוכב "שלוש עד ארבע פעמים בשבוע בין שעה לשעה וחצי ומאחר שמדובר באופניים חשמליים, אין בזה קושי פיזי. ההתחלה הייתה מוזרה למי שראה אותנו. צחקו עלינו. פתאום מופיעים חבר'ה מהשכונה עם קסדות ותלבושת אחידה. שאלו: 'אתם שוטרים'? הייתה חשדנות. הסברנו שאנחנו לא שוטרים ושבאנו מטעם המתנ"ס לעשות טוב. לקח זמן והתחילו לקבל אותנו ברצינות. מכבדים אותנו, מקשיבים לנו לפעמים וזה טוב. זו עדיין התחלה וזה תהליך, אבל היום כבר אומרים לנו 'יופי, תמשיכו'.

יחידת אופניים קהילתית מתנסי דרום נתניה. צילום תקוה מהבד

איזה מקרה אתה זוכר?

"היה מקרה שראינו ילדים שותים במגרש ציבורי, הם היו בני 13–14. עצרנו לידם ושאלנו 'למה אתם שותים?' והם אמרו לנו: 'אנחנו שותים כדי להשתחרר. זה נותן לנו ביטחון'. אמרנו להם: 'זה רק מזיק לשתות ככה, זה לא נותן ביטחון, זה מעיד על כישלון וכשאתם שיכורים אפשר לעשות שטויות ושטות אחת קטנה תעלה לכם ביוקר ותשנה לכם את החיים. אתם פוגעים בעצמכם'. האמת שהופתענו. הם ילדים תמימים וקטנים. אנחנו לא יכולים לומר להם מה לעשות, רק למה זה לא טוב לשתות, על מנת שידעו לבחור. שני ילדים הפסיקו לשתות כשדיברנו איתם".

בינסו: "היה מקרה שהגענו כמה פעמים במהלך הרכיבה לאותו כביש וראינו את אותה גברת קשישה עומדת ומפחדת לחצות, אז עצרנו, ירדנו מהאופניים וסימנו לנהגים לעצור וככה נתנו לה לעבור".

אתם מרגישים נחוצים?

"צריך אותנו למרות שאין לנו סמכות. אנחנו רק באים לדבר. יש שמקשיבים לנו ויש שלא. בפעם אחת ראינו ילדים קטנים רבים מכות. עצרנו, הפרדנו...אבל", הוא צוחק, "בטוח היינו עושים את זה גם בלי אופניים, אבל יש משמעות לזה שמבינים שאנחנו מהמתנ"ס. צריך להאמין באפקט מצטבר".

יחידת אופניים קהילתית מתנסי דרום נתניה (צילום: תקווה מהבד)

ייבוא מארה"ב

את הרעיון להקמת הסיירת הביא מנהל מתנ"ס 'נורדאו', דורון אריה, מלוס אנג'לס, שם התוודע במהלך טיול לחבורת נערי האופניים, התבשל עם עצמו, פנה למנהלת מתנ"סי דרום העיר ליאת אריה והשאר היסטוריה. השניים התלבשו על כל גורם שיכול היה למנף את הסיירת, חברי מועצה, משטרה, מובילי רשת המתנ"סים, עד שהקימו סיירת ממותגת.

"יש לנו נוער טוב", אומר דורון אריה, "נוער שנענה לאתגרים. זה לא נכון שנוער מתעניין רק במסיבות. הייתה ועדת קבלה לסיירת רוכבי האופניים, הייתה סדנת הכנה ליציאה לשטח ורק אחרי סיומה דאגנו לחבריה לנראות מכובדת ומרשימה. כל נער מצויד באופניים חשמליים, באפוד ובמכשיר קשר. בתוך זמן קצר הם גיבשו גאוות יחידה. גם אנו המדריכים במתנ"ס, מופתעים מהרצינות בה הם לקחו על עצמם אחריות חברית כלפי בני הגיל שלהם שמסתובבים בלילות בחוסר מעש בגנים וברחובות. זו למעשה היחידה הקהילתית למניעת פשיעת בני-נוער, קבוצת נערים אשר עברו השתלמויות בשיתוף משטרת נתניה והשיטור העירוני בנושא. הם רוכבים בזוגות בערך משש בערב או משמונה בערב למשך שלוש שעות, בתיאום עם מנהל המתנ"ס. בני נוער שהם פונים אליהם לא מפחדים, יש הבנה מלאה לכך שנערי סיירת האופניים לא מאיימים ולא עוצרים. רק מדברים".