בימים אלו מתקיימת  בגלרית הצוק בנתניה תערוכה קבוצתית המתייחסת לניקיון ולכלוך באמנות הישראלית. את התערוכה אצר ד"ר גיא מורג צפלביץ' והיא פתוחה לקהל הרחב עד ה-17 בנובמבר.

״הכניסה לעובדים בלבד״ מיצב אמנותי של האמן אביב גרינברג בתערוכה הסבון בכה מאד

ניקיון הוא מושג יסוד בתרבות האנושית ואמנים רבים התייחסו לנושא זה ביצירתם במהלך השנים. בתערוכה "הסבון בכה מאוד" מוצגות עבודותיהם של 25 אמניות ואמנים ישראלים, שעוסקים בשאלת הניקיון והלכלוך, כל אחת ואחד מהם בדרכו. בין המשתתפים בתערוכה יש שפנו לסוגיות המגדר (שהרי הניקיון מוגדר עדיין כמלאכה נשית) והמעמד (דרך עבודת הפועלים הזרים); יש מי שתיעדו את עצמן מנקות, במטרה לעורר את שלל האסוציאציות האישיות והכלליות הקשורות בכך; יש מי שצילמו או ציירו עובדי ניקיון, ובחנו את מקומם בחברה; אחרת השתמשה ברובוט מנקה (IROBOT) על מנת לצלם מוזיאונים וגלריות לאמנות, ובכך סיפקה נקודת מבט שונה על מוסדות אלה; רבים התייחסו לחומרי ומוצרי הניקוי - יש שציירו ופיסלו אותם.

אחת מהעבודות המרכזיות בתערוכה היא ספרייה גדולת ממדים המכילה בקבוקים של נוזלי ניקוי. העבודה שייכת לצייר אביב גרינברג, אמן צעיר שלקח חומרי ניקוי יום- יומיים הנמצאים בכל סופר והפך אותם לחומר גלם המשמש אותו בבניית מיצבים אמנותיים גדולים ומרשימים. גרינברג משתף כי באחד מביקוריו במכולת הקרובה לביתו הוא נעמד מול מחלקת חומרי הניקוי וצחק על כך שצבעי הנוזלים המוכלים בבקבוקים זהים לפלטת הצבעים איתה הוא מצייר. מאותו רגע, חומרי הניקוי והחיטוי החליפו את צבעי האקריליק ביצירותיו. הוא דוגם את הצבעים, מבודד, בוחן מחדש, ולבסוף חושף את הטבע הדו משמעי שלהם - רעילים מחד, צבעוניים ומפתים מאידך. 

משתתפים נוספים: ורד אהרונוביץ', שי אזולאי, אביב גרינברג, ענבל הופמן, מרים כבסה, אנה מירקין, ורד נסים, אורן פישר, זויה צ'רקסקי, מיכה קירשנר, מורן קליגר ועוד.