מימין: טל אבידן, אנה מטסוקוביץ' ודניאל קשיש.

בשעה חמש וחצי בבוקר, כשחבריהם לכיתה עוד ישנים, אנה מטסוקוביץ', דניאל קשיש וטל אבידן, בני ה-17, כבר נמצאים במגרש האימונים בפנימיית "הדסה נעורים" בבית ינאי. מטסוקוביץ' וקשיש הם ילדי "נעל"ה" (נוער עולה לפני הורים) כמו רבים מתלמידי הפנימייה. אבידן הוא תושב אבן יהודה. והמשותף להם: הם חלק מסוללת האלופים שמצמיח המוסד החינוכי.

ההתמודדות היומיומית של בני הנוער עם הגעגועים למשפחה הרחוקה, לא פשוטה. היעדרם של אמא ואבא הפכו את המאמנים ג'ניה זבולוטני ואלמיהו פאלורו לדמויות משמעותיות מאוד בחייהם.

הניצחון של אנה

כפר הנוער הממוקם בבית ינאי, מעניק לכ-400 צעירים סביבה חינוכית-קהילתית חמה ותומכת המאפשרת להם להתפתח מבחינה אישית, לממש את הפוטנציאל שלהם ולהשתלב בחברה הישראלית. אחת התוכניות המצליחות במקום היא תוכנית המצוינות באתלטיקה קלה, המקדמת ספורטאים צעירים ומוכשרים באמצעות צוות אימון מקצועי ומיומן. תוכנית האימונים מקיפה ומותאמת אישית, ומלווה בפיקוח רפואי, בתזונה נכונה, ובהשתתפות בתחרויות בין-לאומיות ומתקנים וציוד מהשורה הראשונה.  מנהל תחום הספורט ב"נעורים" הוא ד"ר רועי סמואל.

התוכנית פועלת החל משנת 2001. ובני הנוער משלבים אימוני ספורט ולימודים בתנאי פנימייה. הספורטאים מתאמנים פעמיים ביום וזוכים להתאמן בפיקוחו של צוות מקצועי באצטדיון אתלטיקה ברמה בינלאומית. בנוסף, הם משתתפים במחנות אימונים ובתחרויות בארץ ובחו"ל.

מטסוקוביץ', תלמידה במגמת אלקטרוניקה, הגיעה לישראל בגיל 14 מבלארוס. במולדתה שיחקה במשך שבע שנים כדורגל והייתה שוערת מצטיינת. כשהגיעה ל"הדסה נעורים" הצטרפה לקבוצת הכדורגל של הפנימייה והשתלבה גם בקבוצת הבנות של "מכבי נתניה", שם שיחקה במשך שנה. עד שבוקר אחד החליטה לנסות ולהתאמן ביידוי פטיש. "הבנתי שכדורגל כבר לא בשבילי", היא מספרת. "הבנתי שאני אוהבת לראות מי יזרוק יותר רחוק ורוצה להיות אלופת ישראל".

ב-2016 הגיעה למקום השני באליפות ישראל ביידוי פטיש לקדטים (בני נוער עד גיל 16). בחודש ינואר הקרוב תתחרה לראשונה בקטגוריית הנערות ביידוי פטיש ובחודש מאי תתחרה באליפות ישראל. אבל החלום הגדול שלה הוא לקבל כבר את האזרחות הישראלית. "זה יקרה לקראת סוף כיתה י"ב", היא אומרת. "אני גם רוצה להתגייס ולשרת בקרבי, או במשטרה, כי זה הכי מתאים לאופי שלי". 

"עם בנות קשה יותר לעבוד", אומרת המאמנת זבולוטני, "יידוי פטיש לבנות זה לא רק אימונים קשים. יש סטיגמה שהענף אינו נשי ושהבנות נראות גבריות, אבל זה לא נכון".

דניאל קשיש, תלמיד כיתה י"א במגמת רובוטיקה, נולד בישראל. כשהיה בן שנתיים חזרה משפחתו לאוקראינה. בגיל 14 החליט לעלות לישראל. באוקראינה למד שבע שנים מוזיקה והתאמן בנגינה על אקורדיון. "האקורדיון בכלל לא היה חסר לי", הוא אומר, "אבל גיליתי שמשעמם לי נורא, אז התחלתי להתאמן בהדיפת כדור ברזל ובדיסקוס ולא הלך לי".

קשיש נראה כמו הילד הכי חזק בשכבה, זה שיכול לשבור לבד קיר ברזל, אבל רק כשהגיע לידיים של זבולוטני, למד איך מנצלים את הכוח שלו להישגים ספורטיביים. הוא ויתר על כדור הברזל והדיסקוס ועבר ליידוי פטיש. "יש לו 'את זה'", אומרת המאמנת.

"יש לו את האופי שמוביל לשיאים. עד שלא אומרים לו להפסיק הוא לא יפסיק, גם כשלא מצליח לו, גם כששבוע אחר שבוע הוא לא מגיע לשיא האישי שלו - הוא תמיד ממשיך. בחודש מאי 2016 הוא זכה באליפות ישראל לקדטים ביידוי פטיש".

איך הרגשת כשזכית?

"התרגשתי וטילפנתי לאמא. היא אמרה 'כל כבוד', היא התרגשה ושמחה", הוא אומר מבלי להסתיר את הגעגועים למשפחתו הרחוקה. "יש לי אזרחות ישראלית כי נולדתי כאן ואני רוצה להתגייס לצבא כ'ספורטאי מצטיין', להמשיך להתאמן ולייצג את ישראל באולימפיאדה".

שני אימונים ביום

טל אבידן, 17, מאבן יהודה, שלומד במגמת "לימודי הסביבה", הוא היחיד בקרב ספורטאי נעורים שמתגורר בפנימייה וחוזר הביתה לשישי-שבת. עד כיתה ט' שיחק כדורסל במושבה ולקח בקלות את הגביעים במירוצי אבן יהודה המסורתיים. כשהתלבט לאיזה תיכון להירשם, בחר ב"נעורים", בגלל תוכנית הספורט הייחודית.

"שמעתי על הקשיחות באימונים של המאמן אלמיהו פאלורו ועל ההישגים של התלמידים שהעריצו אותו", הוא מספר. "באתי אליו וביקשתי שיאמן אותי. הוא סירב. המשכתי לבקש. אמרתי לו, 'אני אעשה הכל בשביל להיות איתך, אני אוכל טוב, אני אלך לישון מוקדם, אני אתאמן הכי חזק'. הוא נתן לי ניסיון אחד. לרוץ עם ספורטאים מצטיינים. זו הייתה חצי השעה הקשה בחיי. נתתי הכל. כשסיימתי הוא אמר 'תבוא מחר'. התעוררתי לפני שהשעון צילצל. כל הגוף היה בהתרגשות מזה שאני יוצא להתאמן וככה זה עד היום. תמיד לפני השעון, תמיד בהתרגשות, תמיד במאמץ, תמיד שני אימונים ביום כשביניהם אתה גם תלמיד וחייב להגיע על פי סדר היום ל'מרכז הלמידה' להשלים חומר, ללמוד למבחן ולאכול כמו שצריך".

"בהתחלה", הוא אומר, "לא לקחו אותי ברצינות ב'נעורים', אבל כשראו שאני רציני הכניסו אותי לסדר היום של תזונת הספורטאים".

"הוא יודע לאן הוא רוצה להגיע, יש לו מטרה", אומר אלמיהו. "הוא יודע לעבור את המכשולים בדרך. ישראל היא הדמוקרטיה הגדולה במזרח התיכון, אבל מתאמן שבא אליי, צריך לדעת שבמגרש אין דמוקרטיה ושאני מאמן אותו רק על פי מה שמתאים לעתידו".

מנהל תחום הספורט ב'נעורים', ד"ר רועי סמואל, אומר כי מהרגע הראשון הם זיהו באבידן ספורטאי מיוחד. "טל עשה קפיצת מדרגה מקצועית משמעותית מאז שהוא הגיע", הוא מספר. "הוא זכה במספר תחרויות. הוא דורג 13 באליפות ישראל לקדטים במירוצי שדה. השנה הוא זכה במקום שני באליפות ישראל בריצת כביש".

לדברי אבידן, כל מה שהוא עושה, הוא עושה מאהבה גדולה לריצה. "אני מוקף כאן בדוברי רוסית, אמהרית וצרפתית, גם דרוזים ומוסלמים, ומבחינתי אין מקום טוב מ'נעורים' להגיע ממנו להבנה ולשלום", הוא אומר. "כשאתה חי כאן ומתאמן עם כולם, אוכל ומכין שיעורים, כולם בעיניך שווים, כולם בני אדם, כולם מקבלים את כולם והספורט הוא עוד חלק במה שמשותף לכולם ועושה כל אחד כמו כולם".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו