כתבה: אודית לורן בלקין.

בחודש אוקטובר האחרון הושק בארה"ב ספר מפתיע בשם "הבית שפינטרסט בנה" (הוצאת ריזולי). כותבת הספר התגלתה כהפתעה גדולה אפילו יותר, כשנודע שמדובר בלא אחרת מאשר השחקנית, הבימאית והמפיקה, זוכת פרס האוסקר דיאן קיטון.

ביתה של דיאן קיטון ושער הספר 'הבית שפינטרסט בנה'. צילום: הוצאת Rizzoli

כמי שנחשבת למשפצת סדרתית, שקנתה, שיפצה ומכרה למעלה מתריסר בתים בשלושת העשורים האחרונים, היא מעידה על עצמה שהכל השתנה לפני כחמש שנים, ברגע שהחליטה לבנות בית מהיסוד.

"קיבלתי המלצה להציץ ב'פינטרסט', כדי לקבל השראה לקראת הבנייה", מספרת קיטון. "למרות שבזמנו לא היה לי מושג במה מדובר, נכנסתי לאחד הלוחות ב'פינטרסט', בו נתקלתי בעשרות צילומי דלתות וכך, בלחיצת כפתור אחת, הפכתי למכורה".

ההתלהבות של קיטון הביאה אותה להתעמק עוד ועוד בתוכנת אוספי התמונות, והיא מצאה את עצמה מנהלת לוחות השראה, שבהם אלפי צילומים. שם, מבין אינסוף האוצרות הוויזואליים שגילתה ברשת, היא מצאה סגנונות אהובים, פתרונות פרקטיים ומרכיבי ריהוט ואביזרים שמעולם לא ידעה שמתאימים לטעמה. עם הזמן, קרם האוסף עור וגידים והרעיונות הפכו למציאות בדמות בית חלומות בשטח של 750 מ"ר. "לא חשבתי שכל זה באמת יקבל נפח תלת ממדי, שיהפוך לבית שלי ושל בני משפחתי", סיפרה קיטון, "אבל התוצאה היא תולדה של מתנה שקיבלתי מכל אותם אנשים שכמהים כמוני לבית המושלם ומשתפים ב'פינטרסט' בדברים שמעניינים אותם. כך למעשה, הבית שלי משקף את הבחירות שלי מתוך הבחירות של אחרים".

ביתה של דיאן קיטון מתוך הספר 'הבית שפינטרסט בנה'. צילום: הוצאת Rizzoli

הלכה למעשה

החוויה של קיטון היא רק דוגמה להשפעה של עולם המחשבים והדיגיטל גם על תחומי האדריכלות והעיצוב. היום, שלא כמו בעבר, מעצבים, לקוחות ומתעניינים בעיצוב, נהנים מהיתרונות הרבים של המחשב, המציע בלי סוף קיצורי דרך פרקטיים, כמו גם נגישות לכל מה שבעבר יכולנו רק לחלום עליו. המרחב הווירטואלי, הרשתות החברתיות, הבלוגים והפורומים השונים, מהווים מקור בלתי נדלה להשראה וחושפים את כולנו לאינסוף מידע זמין, עד כדי הצפה. בין אם מדובר על חדשות עיצוב, טרנדים ומגמות, תערוכות חשובות, מעצבים ופריטי עיצוב, הכול חשוף ונמצא שם כל הזמן, מוכן ומזומן לכל מי שרוצה להתעניין, להתרשם ולהתמלא השראה.

סלון שעוצב מחדש, מיכל וולפסון, סטודיו לעיצוב והום סטיילינג.  צילום: דנה סטמפלר עשהאל

יעל שביט, בעלת סטודיו לתכנון ולעיצוב פנים, שהשלימה לאחרונה תכנון של דירה שלמה בשלט רחוק, כשלקוחותיה נמצאים בבוסטון והיא כאן, טוענת שהיא לא מכירה אופציה אחרת, פרט להישענות ברורה על כל העזרים הטכנולוגיים האפשריים שמציע המחשב.

"מבחינתי, הטכנולוגיה מלאה יתרונות וראייה לכך היא הדירה שתכננתי ועיצבתי, באמצעות שיחות טלפון ושיחות וידאו בוואטסאפ, כמו גם מיילים והתכתבויות שבהם הועברו שוב ושוב שרטוטים, הדמיות, טבלאות ורשימות", היא אומרת. "אבל מעבר לפן הטכני, המחשב מאפשר חשיפה עצומה למגוון השראות, וכן נגישות לפריטים ממדינות אחרות, שבמקרים אחרים ייתכן ולא היינו מגיעים אליהם".

. יעל שביט, סטודיו לתכנון ועיצוב פנים, פרויקט בגבעתיים. צילום: רז רוגובסקי

. יעל שביט, סטודיו לתכנון ועיצוב פנים, פרויקט בגבעתיים. צילום: רז רוגובסקי

מיכל וולפסון, בעלת סטודיו לעיצוב והום סטיילינג, שמעצבת ומלבישה בתים באמצעות רכישות מקוונות, מסכימה עם שביט ואומרת שהעידן הטכנולוגי ללא ספק טרף את הקלפים ושינה את חוקי המשחק. "הכול הרבה יותר זמין, נוח וידידותי, גם למעצבים וגם ללקוחות", היא אומרת. "רשתות גדולות, כמו גם מותגים קטנים, פותחים חנויות מקוונות, שנשארות זמינות כל יום, כל היום ושבהן קיים מבחר אינסופי של פריטים בטווחי מחירים מגוונים. כך למעשה, יכול הלקוח ליצור לעצמו תמהיל אישי ומקורי של פריטי אספנות ולעצב בית ייחודי, שונה ומלא אופי ויופי".

בא בקלות

מסתבר, שמאז שהמחשב נכנס עמוק כל כך לעבודתו של המעצב, חייו הפכו קלים הרבה יותר. "קודם כל, ברמת השרטוטים, הרבה יותר קל להוסיף או להחסיר משהו בתוכנת מחשב מאשר בשרטוט ידני", מסבירה שביט. "בנוסף, קל מאוד להציג ללקוח הדמיות, אפילו פשוטות יחסית, שעוזרות לו לדמיין את החלל, הפריטים בו, החומרים והצבעוניות. כמו כן, יש לא מעט אתרים ואפליקציות המאפשרים למעצבים לחשוף את הלקוחות, כבר בשלבים ראשונים של תהליך התכנון והעיצוב, למגוון סגנונות ואפשרויות. כך, ניתן גם לייצר יחד לוחות השראה באינסטגרם או ב'פינטרסט' ובאמצעותם לבצע תהליך משותף של זיקוק והגדרת הטעם והסגנון האישיים, ולהשתמש בתוצאה ככלי עזר מהותי בעיצוב החלל.

"לטעמי, יש משהו קסום באופציה לגבש קונספט באמצעות תוכנה, שלתוכה הלקוח 'זורק' תמונות שמוצאות חן בעיניו. הלוחות המשותפים גם שולחים התראות בכל פעם שאחד הצדדים שומר תמונה חדשה, כך שגם נוצרת איזו התרגשות של בניית תמונה משותפת, אותה אנחנו מזקקים בהמשך לכדי נוסחה מדויקת יותר. מתזמוני ההתראות אפשר גם ללמוד שיש לקוחות שאוהבים את שעות הלילה לביצוע חיפושים, כשהכול מסביב רגוע ושקט ואין מה שיסיח את הדעת".

הלבשת דירה בנאות אפקה. מיכל וולפסון, סטודיו לעיצוב והום סטיילינג, צילום: דנה סטמפלר עשהאל

וולפסון, שמתחילה כל תהליך בפינג פונג אינפורמטיבי מול הלקוח, טוענת שמבחינתה העבודה באמצעות האינטרנט אמנם מקלה מאוד על הלקוחות, אבל לא באה במקום השיטוטים שלה בחנויות הפיזיות. "התהליך תמיד מתחיל בשאלון שאני שולחת ללקוח, אותו אני מבקשת ממנו למלא בצירוף פירוט סגנונות אהובים, מקורות השראה וצילומי המצב הקיים בבית", מסבירה וולפסון. "אחרי שאני מעבדת את כל אלה, אני מגיעה לפגישה, בה אני בוחנת את הצרכים והרצונות של הלקוח ומגבשת יחד אתו סגנון רצוי ומסגרת תקציב. במעמד הזה, אנחנו יוצרים רשימת מכולת, אותה אני מנהלת בטבלאות אקסל ולפיה אני יודעת בדיוק לאילו חנויות לפנות ובאיזה תזמון כל דבר צריך להגיע".

גם שביט לא מוותרת על פגישות בינאישיות וטוענת שלמרות השימוש המהותי בתוכנות המחשב השונות וברשתות החברתיות, את פגישת הסקיצות הראשונה היא עורכת מול הלקוחות פנים מול פנים. "עדיין, אין תחליף מבחינתי לגיבוש פרוגרמה ואישורה, כשאנחנו יושבים יחד בסיעור מוחות או כשאנחנו משוטטים בחנויות ומחברים את הפריטים זה לזה", היא מסבירה.

טלפון, מחשב ועיצוב

הפרויקט בגבעתיים, שסיימה שביט ממש לאחרונה, הוא עדות לכך שאפשר לתכנן דירה שלמה לא רק בשלט רחוק, אלא כשבעל המקצוע והלקוחות שלו נמצאים בשתי יבשות מרוחקות. "לאחר שהלקוחות רכשו דירת קבלן בסיסית בבניין מגוריי, הם נחשפו לצילומי הדירה שלי, אותה תכננתי ועיצבתי על מנת להתאימה לצורכי משפחתי", היא מספרת. "לאחר שהם פנו אלי ומכיוון שהם שהו בזמנו בבוסטון ואני כאן, התחלנו תהליך שהתבצע כולו באמצעות המחשב וכך, לאורך כל הדרך, שלחתי וקיבלתי תגובות לשרטוטים, תוכניות העמדה, הצעות מחיר וכדומה".

יעל שביט, סטודיו לתכנון ועיצוב פנים, פרויקט בגבעתיים. צילום: רז רוגובסקי

מה שהתחיל בשיחות טלפון בהן פורטו הצרכים של כל אחד מבני המשפחה, המשיך בהדמיות לכל אחד מהחדרים ושיחות טראנס אטלנטיות שנגעו לכל פרט ברמת התכנון וההעמדה. את השליטה בפרויקט, למרות המרחק, הצליחה שביט לעשות באמצעות הדמיות מפורטות, עליהן קיבלה אישור ושאיתן התקדמה בתהליך. באמצעות לוחות "פינטרסט" משותפים, שנפתחו לכל חדר בנפרד, התגבש גם הקונספט העיצובי שלפיו ובהשראתו נרכשו פריטי העיצוב השונים.

"מאחר שהוסכם שבכל חדר יהיה טפט, שלחתי קישורים לאתרי טפטים מקוונים ויחד בחרנו טפט לכל חדר, שהיווה בסיס לצבעוניות בו. שום פריט לא נרכש ללא אישורם המפורש של הלקוחות, למעט אביזרי נוי, ששימשו אותי לקראת הסוף, כדי להכין את הבית לבואם ולהפוך אותו לאישי יותר עבורם. גם עם הבנות הצעירות עבדתי בשיטת ההדמיות ולוחות ההשראה המשותפים ב'פינטרסט', בהם שמרנו צבעים ואביזרים שהן אוהבות וגם איתן בוצעו שיחות, בהן פורטו צורכיהן וחלומותיהן".

בפרויקט כזה, מציינת שביט, קיימים שני ממדים מהותיים שצריכים להילקח בחשבון. "ראשית, ממד האחריות עצום, מכיוון שגם אם הכול נעשה בשיתוף פעולה טלפוני או דרך המחשב, בפועל אני בחרתי את הספקים, את החומרים, את הצבעים ואת המרקמים, ואני זו שלקחה החלטות סופיות כמו בחירת ספה ופריטים נוספים, שבמקרה אחר הלקוח היה בוחן בעצמו את רמת הנוחות, מרקם הבד וכדומה", היא אומרת. "שנית, ברמת ניהול הפרויקט, כבאת כוחו של הלקוח, עליי לשלוט על כל האופרציה וכך לתזמן הגעת ספקים, להתמודד עם בעיות ותקלות בשטח ולבדוק כל פרט בשבע עיניים".

התקשורת הפשוטה והזמינה באמצעות המחשב אפשרה לשביט לבצע בפועל מרכיב עיצובי שמאוד רצתה לשלב בדירה. "רציתי לקחת תמונות של חוויות מעשר השנים בהן שהתה המשפחה בארה"ב ולהפוך אותן לטפט בסלון", היא מסבירה. "כדי ליישם זאת, ביקשתי מהלקוחות לשלוח לי תמונות וביצעתי עבורם הדמיה של איך אני רוצה שטפט יהווה גב לספה. לאחר שהלהבתי אותם ברעיון, קישרתי ביניהם לבין הגרפיקאי שביצע עבורי את הטפט והם ניהלו מולו תהליך של בחירת התמונות והצבתן במיקומים שהם רצו. אל הדירה הם הגיעו בסופו של דבר כשכבר הכול היה מוכן".

עיצוב ברשת

גם המעצבת מיכל וולפסון סיימה לא מזמן פרויקט, בו ביצעה את מרב הרכישות של הריהוט והאביזרים באמצעות האינטרנט. "מדובר בפרויקט שבו הלקוחה חיה, נושמת ועובדת בתחום הדיגיטלי, ובאופן טבעי מנהלת את כל משק הבית שלה דרך האינטרנט. מכיוון שהיא רצתה להתקדם עם התהליך מהר ככל האפשר, אבל לא רצתה לצאת לימי קניות משותפים ומאחר שהיא סמכה עליי בעיניים עצומות, פשוט הזמנו את כל תכולת הדירה און-ליין. כך, תוך חודש ימים הדירה הייתה מוכנה לשביעות רצונה. כשראיתי שאפשר ככה לעצב דירה שלמה ושיש בזה הרבה ערך מוסף, הבנתי שיש לקוחות שתהליך שכזה יכול להתאים עבורם".

מיכל וולפסון, סטודיו לעיצוב והום סטיילינג, חדר תאומות ברמת גן. צילום: דנה סטמפלר עשהאל

האתגר בדירה שעיצבה וולפסון, בעיקר באמצעות רכישות מקוונות, היה לשלב בין ריהוט קיים לבין הלבשת הבית המחודשת. "ראשית, בחרנו בסגנון רענן ונקי, עם השראות סקנדינביות בחלל הציבורי והשראות אורבאניות בחדרים הפרטיים", מסבירה וולפסון. "בשלב הבא, פינינו את כל הפריטים שכבר לא התאימו עיצובית ופונקציונאלית וצבענו את הקירות על פי גוונים שנבחרו מתוך מגוון שהבאתי איתי. על הרקע שהתקבל, ביצעתי עבור כל חדר עבודת בחירה מדויקת של פריטי טקסטיל, אבזור ותאורה, אותה ריכזתי במדויק בטבלת אקסל שהקלה עלינו מאוד את המשך העבודה".

וולפסון מציינת שלרוב, הקנייה ברשת מקצרת הרבה תהליכים. "זאת מכיוון שבהקשת מקלדת יכול הלקוח להיכנס ללינק ממוקד שאני שולחת לו, לבחון את המוצר ולהחליט אם הוא ראוי או לא. ברגע שהלקוח מקבל ממני את רשימת הלינקים, מבחינתו הוא יכול להפסיק בשיטוטים, הן הפיזיים והן הווירטואליים. כל זה מתאפשר הודות לכך שהרשתות והחנויות המציגות מוצרים ומוכרות ברשת, מספקות לצד הצילומים המון פרטים מילוליים להמחשה, כמו מידות וחומרי גמר, שמקלים מאוד על ההזמנה ברשת", היא מסברה. "בנוסף, זמן זה כסף וכל שיטוט בחנויות הפיזיות דורש שעות ואף ימים ארוכים. כל זה הופך את המשלוחים, גם אם הם בתשלום, למשתלמים, אם כי כדאי תמיד להיות עם האצבע על הדופק ולעשות את החישובים הנכונים".   

מסתבר, שגם במקרים של עוגמת נפש ניתן לשלוט בקלות יחסית. "קרו מקרים שמוצרים הגיעו ולא התאימו או נשברו בדרך", אומרת וולפסון. "כשזה בארץ, יש לרוב עם מי לדבר בשירות לקוחות וגם ככה המשלוחים מהירים. כשמדובר במשלוחים מחו"ל, זה עשוי להיות מעט יותר בעייתי, אם כי כשמזמינים ממקום מוכר, ברוב המקרים המוצר יוחלף או שהכסף יוחזר".