עליזה סעדון. "בריקוד הנפש ממריאה, היא בעננים, היא מעבר לגוף" | צילומים: אלבום פרטי
להקת מחול ייצוגית, עם רקדנים יושבים ורקדנים "רגילים" המכונים "עומדים", מוקמת לראשונה בנתניה.

לרקדנים אין עדיין כיסאות מיוחדים המתאימים לכך, גם לא תלבושות מיוחדות. ללהקה עדיין אין שם, אבל יש הרבה אמונה, להט ורצון. לצד כל אחד מ-15 הרקדנים בכיסאות גלגלים ניצב "רקדן עומד", ומספר המתנדבים שמעוניינים להתקבל ללהקה הולך וגדל.

את הקמת הלהקה יזמו אנשי רשת פנאי וקהילה של המרכזים הקהילתיים בדרום נתניה. ליוזמה הם קראו "גם אני יכול/ה לצאת במחול". רעיון הקמת הלהקה התגבש בעקבות הצגה שהעלתה הבמאית רוני נוימן עם קבוצתה בנתניה, ושהוצגה במתנ"ס "עיר ימים".

ההצגה עסקה בשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, והשתתפה בה עליזה סעדון, נכה בכיסא גלגלים. במהלך ההצגה שיתפה עליזה את בני הנוער שבקהל בחוויותיה ובתחושותיה האישיות. "כיסא הגלגלים הוא נעלי הריקוד שלי", אמרה. מאז, החל רעיון הקמת הלהקה להתהוות במתנ"ס, כשסעדון היא הרוח המובילה.

סעדון, 62, נכת פוליו מגיל שנה, רוקדת כבר 17 שנה בלהקת "גלגל במעגל" בהרצליה. היא נשואה לפנחס, נכה פוליו, ואם לחמישה ילדים. "הפריע לי שאני צריכה לנסוע לעיר אחרת, כשבנתניה היפה שלי אין להקת מחול. הרי גם בנתניה יש נכים לא מעטים.

"רבים מאתנו רוצים לרקוד, ולא לכולם יש רכב להגיע לעיר שכנה, או יכולת להתארגן לנסיעה ל'חוג' פעמיים בשבוע. זמן רב רציתי להרים את הכפפה, עד שבאה ההזדמנותהעלינו עם נוימן את ההצגה 'מבפנים אני רוקד'".

ההצגה הוצגה גם בפני יעלי כגן, במאית תיאטרון הנוער של שכונת פולג, ובפני ליאת אריה, מנהלת רשת מתנ"סי דרום העיר. סעדון סיפרה להן על חלומה, ואמרה: "אני רוצה להקים להקת מחול בנתניה, כדי שנוכל להופיע אצלנו באירועים ולייצג את העיר בארץ ובעולם". אריה אמרה לה מיד: "אז תתחילי", וכך הרעיון התחיל "להתגלגל". 

עליזה סעדון. צילומים: אלבום פרטי

אבן נגף אחת בכל זאת עומדת בדרך. "אי אפשר לרקוד כשאתה יושב בכיסא גלגלים רגיל", מסבירה סעדון, "זה בדיוק כמו לשחק כדורסל נכים. זה מצריך כיסא מיוחד. אני מכירה את הנושא היטב, כי 15 שנים הייתי כדורסלנית. קיבלתי הצעת מחיר מהעירייה, אך דברים מתעכבים. פניתי לכמה גורמים, ועדיין אין מענה לכיסאות הנדרשים, שעלות כל אחד מהם 17 אלף שקל. אבל נתחיל, כי אם לא נתחיל, לא יזוז כלום".

לדברי סעדון הריקוד בעבורה הוא כל עולמה. "הריקוד עושה נפלאות ללב. בריקוד הנפש ממריאה, היא בעננים, היא מעבר לגוף. כשאני מדברת על ריקוד, יש לי דמעות בעיניים. הדבר ממלא אותי התרגשות, כמו כל רקדן 'יושב'".

לסעדון יש רפרטואר עשיר, של 30 ריקודים בכל מיני סגנונות, על במות בברזיל, בגרמניה ובארצות הברית. "היה נפלא לרקוד בלב מנהטן", היא אומרת, "והחלום הוא לרקוד בנתניה, עם רקדנים 'יושבים' ו'עומדים' שהם תושבי העיר".

מנכ"לית רשת מתנ"סי דרום העיר, ליאת אריה: "פעילות הקמת הלהקה מתאפשרת הודות לעיריית נתניה. העירייה הנגישה את מתנ"ס 'האירוסים' ואת שאר המרכזים הקהילתיים, ובכך איפשרה לנו להציע תוכניות ופעילויות מיוחדות לקהל היעד הזה, כחלק מחזון הרשת ועיריית נתניה, לשלב בחברה אנשים עם מוגבלויות. עלות ההשתתפות בלהקה היא סמלית.

"החברים-הרקדנים יזכו לסבסוד, כחלק מתוכנית 'מנדלה', המתקיימת בתמיכת הביטוח הלאומי, משרד החינוך והחברה למתנ"סים. אגף הרווחה בעירייה, המטפל גם הוא באנשים עם מוגבלויות, תומך בקידום הנושא".

ההכרזה הרשמית על הקמת הלהקה תהיה ב-24/4.