ייבנה בנתניה מעבר אקולוגי תת-קרקעי בעבור בעלי החיים (צילום: shutterstock)
עיריית נתניה, בשיתוף הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל, תהיה העירייה הראשונה בארץ שתקים מעבר אקולוגי תת-קרקעי בין אתרי הטבע העירוניים, מטרים ספורים מתחת לפני אדמה, כדי לאפשר לבעלי חיים בסכנת הכחדה לנוע בלי הפרעה.

המעבר ייבנה בין פארק אגם החורף ("השלולית"), שבו מיני בעלי חיים רבים, לבין שמורת האירוסים, לאורך של כ-90 מטרים מתחת לאדמה, מתחת לצומת הרחובות שלום עליכם ודרך בן גוריון. אקולוגים צופים, כי בעלי החיים שיעברו במעבר המיוחד יהיו קיפודי החולות, דורבנים, שועלים, קרפדה ירוקה, ועוד.

תאורה בלילה

באיזור נתניה קיימים אתרי טבע בעלי ערך אקולוגי רב, כמו: פארק אגם החורף, שמורת האירוסים וחורשת הסרג'נטים, המנוהלים על ידי העירייה, באמצעות אגף איכות הסביבה, ובליווי האקולוגית העירונית, אביב אבישר.

אתרים אלה, שבהם מגוון מינים עשיר בסמוך לאזורי מגורים צפופים, הם בעלי חשיבות רבה, הן בפן האקולוגי, והן בפן העירוני. האתרים מאפשרים לציבור ליהנות משטחים פתוחים איכותיים, ולעירייה - לשמר מגוון מינים ייחודי של בעלי חיים, ברמה המקומית והעולמית.

כדי לשמר את מגוון המינים, החליטה העירייה, ביוזמת אבישר, על הקמת מעבר אקולוגי, שיתחיל, כאמור, בלב פארק אגם החורף, ויימשך בשמורת האירוסים, דרך מצוק הכורכר ועד לשמורת נחל פולג. מהלך רחב זה אמור לאפשר למיני בעלי החיים להמשיך לשגשג בתוך שטח גדול ומגוון.

צעד ראשון ביצירת המעבר האקולוגי הוא חיבורם של פארק אגם החורף ושל שמורת האירוסים, אשר ביניהם מפריד כביש עירוני דו-מסלולי ומרכזי (שדרות בן גוריון), שהוא מחסום בלתי-עביר לעשרות מיני בעלי חיים.

המעבר ישמש למעבר בעלי חיים בלבד, ביניהם מינים רבים בסכנת הכחדה, כגון: קיפודי חולות, צבים, גרבילי חוף, שנונית השפלה (סוג של לטאה), קרפדה ירוקה, דורבנים, שועלים, נמיות, חרקים למיניהם, ועוד.

בעירייה סבורים, כי חשיבותו של הפרויקט חורגת בהרבה מעבר לרווחת האוכלוסיות המקומיות של בעלי החיים, וביכולתו לייצר השפעה ברמה הארצית, בנוגע לתפיסה הקיימת באשר למעברים אקולוגיים מקומיים.

תחילת הקמת המעבר צפויה בחודשים הקרובים, בתלות בקבלת היתר בנייה, והיא תבוצע על ידי החברה לפיתוח נתניה (ח.ל.ת). עלות הפרויקט - כארבעה מיליון שקלים - תמומן על ידי הקרן לשטחים פתוחים, המסייעת במימון פעולות שמטרתן לשמור על הפיתוח הסביבתי, ועל הטיפוח של השטחים הפתוחים שמחוץ לשטחים העירוניים הבנויים.

"כשתכננו את דרום נתניה, ידעו הרבה פחות מהיום, והפרידו את פארק השלולית משמורת האירוסים באמצעות כביש בן גוריון. היום אנחנו יודעים שחשוב לאפשר ערבוב גנטי בין אוכלוסיות בעלי החיים", מסבירה אבישר, המשמשת כאקולוגית העירונית בשמונה השנים האחרונות. "כולם יודעים שאסור להתרבות בתוך המשפחה, כי אז נוצרות מלכודות גנטיות".

"לדוגמה, הקרפדות בשמורת האירוסים אינן יכולות להתרבות עם אלה שבנחל פולג, או השועלים באירוסים אינם יכולים להתרבות עם אלה שבאגם החורף, אזי הם מתרבים בתוך אותה האוכלוסייה. בעקבות ריבוי של בעלי חיים עם מטען גנטי דומה, הולכות לאיבוד תכונות חשובות שמאפשרות לבעלי החיים לשרוד, כמו התמודדות עם יובש, למשל. עלול להיווצר מצב, שבעוד עשרות שנים ייכחדו מינים של בעלי חיים, וזאת למעשה הסיבה לפרויקט".

מפה - מעבר אקולוגי מסומן

אז הפתרון הוא מעבר אקולוגי.

"כן, זה פתרון שמתפתח בשנים האחרונות. האקולוגית, ד"ר תמר אחירון, הכינה בעבור 'נתיבי ישראל' מסמך מפורט, בנושא היכולת של בעלי החיים להשתמש במעברי מים, מתחת לכבישים. היא התקינה מצלמות ובדקה עקבות. זה היה התמריץ של העירייה לתקן טעות שנעשתה לפני שנים רבות, כי מי התעסק עם זה לפני 50 שנה?"

איך תמשכו את בעלי החיים להשתמש במעבר?

"זו פעם ראשונה שעירייה יוזמת מעבר אקולוגי בתוך עיר, וכולנו סקרנים לגלות, האם אכן בעלי החיים ישתמשו במעבר. אנחנו מעריכים שכן. נשתמש באמצעים שיאפשרו מעבר, עם שיפוע הגיוני לבעלי החיים. נדאג שבשעות היום תהיה תאורה בתוך המעבר, כדי שבעלי חיים הפעילים ביום לא יראו את המעבר כמאיים. לפחות בהתחלה נפזר מזון בפתחים, ונציב מקורות מים.

אם מדובר בעכברון קטן ששוקל 20 גרם, נפזר זרעים של דגנים. אם מדובר בבעלי חיים שניזונים מצמחים, נפזר צמחים. הכל בהתאם לסוג בעל החיים. נדאג גם שהקרקע של המעבר תהיה טבעית, נפזר חול, ונחשוב על עוד אלמנטים. אנחנו עדיין לא יודעים מה נעשה עם קירות הבטון. נייצר דרגש בעבור בעלי חיים שמטפסים לאורך הקיר, כדי לאפשר גם להם להשתמש במעבר. צריך ממש להיכנס לראש של בעלי החיים, ולדמיין שאתה היצור שאמור לעבור במעבר. נחשוב מה כל בעל חיים מחפש, איך הוא נע בשטח, ולפי זה נתכנן. זה ייעשה תוך כדי תנועה, תוך הסתמכות על ספרות מקצועית בתחום".

אתם לא חוששים שבעלי חיים יטרפו מינים אחרים?

"שאלה מצוינת. אילו היו לנו בעלי חיים שחיים במערות, כמו צבועים, זה עלול היה להיות בעייתי במעבר. היות שאני מכירה את 'קהל היעד', אין סוגים שמטרידים אותי, ובכל מקרה יהיו מקומות מחסה במעבר ומחוצה לו. הנמיות והשועלים מעדיפים להימצא בשטח פתוח. אנחנו מכוונים לכך, שהמעבר יהיה ממש בית גידול, שבעלי החיים יחיו בתוכו. חיפושית, למשל, אינה מסוגלת ללכת 90 מטרים. צריך למצוא לה מקום להישאר בתוך המעבר. נתקין מצלמות, ופלטות גבס לגילוי עקבות, שיאפשרו לנו לראות מי הם בעלי החיים שמשתמשים במעבר".

המעבר עצמו לא קצר.

"ברור, שככל שהמעבר קצר יותר, הסיכוי שבעלי החיים יעברו בו גדל, אבל אין דרך קצרה יותר בין האתרים. מלבד זאת, יש צורך לרדת מתחת לתשתיות התקשורת והחשמל שמתחת לכבישים, כדי לא לפגוע בהן. אני עדיין לא יכולה להעריך באיזה עומק מדובר. מחשבה רבה מושקעת כדי להביא לכך שהדבר הזה יתפקד. ד"ר אחירון מסייעת לי למצוא רעיונות, וכמובן, גם אגפי איכות הסביבה וההנדסה מעורבים".

מגוון ביולוגי

"הנושאים של שמירה על מגוון מיני בעלי החיים, ערכי הטבע וקיימות של הטבע, בתוך עיר שמתמלאת בבטון, הם חלק חשוב מפעילות האגף לאיכות הסביבה. אנחנו מקיימים פעילויות חינוכיות, ושוקדים על ניהול ובקרה של אתרי הטבע", מוסיפה עירית גולן-אנגלקו, מנהלת האגף לאיכות הסביבה, שאבישר היא חלק ממנו. "כל אחד מהאתרים - חורשת הסרג'נטים, אגם החורף והאירוסים - הוא מעין בועה נפרדת, אתר בודד, ואנו מעוניינים לקשר ביניהם, כדי לשמר את מגוון המינים. לשם כך, אביב העלתה את הרעיון של מעברים תת-קרקעיים, ייעודיים רק לבעלי חיים, בלי אנשים ומכוניות.

בשלב התכנון המפורט נתחיל בזמן הקרוב, ואני מקווה שהביצוע יחל כבר בחודשים הקרובים. נבדוק אם המעבר אכן משרת את המטרות שלנו, ואף נבחן אם הוא משמש נושא למחקר. אנחנו מאמינים במעבר, ומקווים שבהמשך נקשר גם בין שמורת האירוסים לנחל פולג. זהו רעיון נפלא, ונעשה הכל שייצא לפועל בצורה הטובה ביותר".

אבישר: "המעבר הזה חשוב לא רק לבעלי החיים, אלא גם לבני האדם. אסור שהציבור יחיה בסביבה 'סטרילית'. מחקרים הראו, שככל שהמגוון הביולוגי רב יותר, תוחלת החיים מתארכת, המתח יורד והבריאות הפיזית מתחזקת. לכן, צריך לאפשר לבעלי החיים לחיות בערים, קודם כל בשבילנו. על פי סקר שערכנו בקרב 600 מתושבי נתניה, בשיתוף פרופסור אסף שוורץ מהפקולטה לתכנון ערים בטכניון, 78 אחוז מהתושבים רוצים לראות מגוון ביולוגי רב יותר. השופטים, שהחליטו אילו פרויקטים יקבלו את תקציב הקרן לשטחים הפתוחים, באים מכל קשת משרדי הממשלה והגופים הירוקים. זאת ההוכחה הטובה ביותר לכך, שהם מאמינים בפרויקט, ורוצים לראות איך הוא יעבוד. אם זה יצליח, נראה עוד מעברים כאלה בארץ, והדבר ישפיע על תכנון הערים".