אורן יעקובי (צילום: פרטי)

אורן יעקוב, אחראי על אחד ממחזות הזמר הכי ישראלים שעלו כאן לאחרונה, הוא כתב יחד עם גיורא יהלום מחזה מוזיקלי על חייה של נעמי שמר, אחת המשוררות המשפיעות על התרבות הישראלית.

בסוף השבוע הקרוב (31.5, 2-4.6) תגיע ההצגה להיכל התרבות בנתניה. ישבנו עם הכותב הנתנייתי לשיחה של ישראליות והשראה.

אורן, מדוע בחרת בדמותה של נעמי שמר. מה ריתק אותך בה?
"גיורא יהלום, חברי הטוב והשותף שלי לכתיבת המחזה "סימני דרך" ​ואני חיפשנו לכתוב משהו יחד, אחרי שלפני יותר מעשור כתבנו את הסדרה "רביעיית רן" ב-YES, ולא מצאנו. לפני שנתיים הוא העלה ערב יחד עם אחיו, רועי רימשון, מרצה מבוקש על חייה של שמר, שנקרא "נעמי והעיר הגדולה" בהשתתפות אשתי, השחקנית טלי אורן.

הופתעת?
"כל כך הופתעתי לגלות אז לראשונה שנעמי שמר היא לא רק שירי ארץ ישראל, נופים וחגים, אלא תל אביבית פורצת דרך שכתבה שירים אישיים, חושפניים, חצופים וחכמים. בסיום אותו הערב היה ברור לגיורא ולי שזה סיפור שצריך לעלות לבמה".

ואיך מתחילים לעבוד על מחזה שאמור להקיף חיים של אישה כל כך מיוחדת ומורכבת?
"נפגשנו עם ילדיה נעמי שמר, ללי שמר ואריאל הורביץ, שהיו נדיבים בשיתוף הפעולה. הם סיפרו לנו על החיים שלה, על רגעים של שיא לצד מאבקים רבים שיצאה אליהם בשם העקרונות והאמת שלה כאדם וכיוצרת".

על מה דברתם?
"אנחנו שאלנו, והם סיפרו בכנות ובפתיחות מעוררי השראה. בהשראת מה שסיפרו יצאנו לדרך כשהיה לנו ברור שאנחנו הולכים לכתוב על נעמי האדם. זו שהיא לא רק אייקון תרבותי ארצ-ישראלי, אלא אישה תוססת ,תאוות חיים, אמיצה שנאלצה להלחם על דרכה ועל האמת שלה כאומן, כאמא חד הורית, כאישה. אם תרצי - החיים של נעמי שמר שלא ידענו עליהם. כמו כל יצירה, לא מדובר בביוגרפיה מדויקת אלא בהשראת חייה אבל עדיין מבוססת על אותו תחקיר מעמיק".

ארבע שחקניות מעולות מגלמות את דמותה של נעמי שמר, מה חשבת כשראית את התוצאה? 
"​מכיוון שרצינו להציג פנים שונות של נעמי, נעמי בת ה18 החולמת לעזוב את הקיבוץ לטובת לימודי מוסיקה בתל אביב, נעמי בת הארבעים רגע אחרי ההצלחה הגדולה של ירושלים של זהב ורגע לפני שמצאה את אהבת חייה, נעמי בת החמישים שנלחמת להשמיע את דעתה הפוליטית אל מול ברנז'ה מתנכרת, ונעמי בימיה האחרונים - היה ברור שאנחנו רוצים וצריכים ארבע שחקניות מופלאות".

סימני דרך (צילום: תיאטרון הבימה, ז'ראר אלון)

"יחד עם משה קפטן (בימאי ההצגה) ליהקנו את רוני דלומי (לסרוגין עם הילה שלו), רויטל זלצמן, ​ ​דפנה דקל ו גילה אלמגור לסרוגין עם סנדרה שדה. הבחירה הזאת איפשרה לנו להביא לבמה כמה שיותר רגעים משמעותיים בחייה".

חוץ מארבע השחקניות הידועות, ליהקתם גם כוכבים נוספים: טל מוסרי, תובל שפיר, ריקי בליך, איך היתה העבודה עם הקאסט?
"לפני שהם "כוכבים מפורסמים" הם שחקניות ושחקנים מעולים שנותנים את הנשמה שלהם על הבמה ויחד עם שחקני הבימה הוותיקים מבצעים תפקידים מצויינים."​

מדוע החלטת לכתוב מיוזיקל? האם הז'אנר הזה פונה לקהל הישראלי?
"אין דרך לספר על חייה של נעמי בלי להשתמש בשירים שהיא כתבה, הלחינה ותרגמה. השירים שלה מספרים את הסיפור האמיתי, ויש בהם יותר חשיפה ואמירה ממה שחושבים. למשל השיר "הואלס להגנת הצומח", מקובל לחשוב שנכתב כדי לפאר את הטבע, כשבפועל, אם קוראים את המילים מבינים שהיא היוצרת הראשונה שכתבה על נשים הנאלצות לחוות הטרדות מבלי שאיש מגן עליהן.

 "רק עליי, אין החוק משגיח, רק עליי, איש אינו שומר" או השיר "עוד לא אהבתי די" שמופיע בהצגה. אנחנו מורגלים לחשוב עליו כשיר עם קצבי ואופטימי, אבל כשבוחנים את המילים והלחן, מתגלה סיפור אחר, כמו שיגלו הנתנייתים שיבואו לחזות בהצגה. ​

 גדלת בנתניה. איך הילדות בנתניה השפיעה על יצירה שלך?
"גדלתי ברחוב גבעת חיים במרכז נתניה, השכן שלנו בקומה השניה, מר שמעונוביץ היה אולי הראשון שהכיר לי את נעמי שמר. הוא היה נוהג לנגן באקורדיון שלו מדי פעם את השירים שלה ליד חלון ביתם, ואני הייתי מקשיב ​מהחלון של החדר שלי".

אולי כל ההצגה בזכותו?
"בכלל, כל מה שאני כותב לתאטרון או לטלוויזיה מושפע מהילדות בנתניה. וללא ספק, הידיעה שההצגה שיצרנו תעלה בהיכל התרבות בעיר, ושההורים שלי ישבו באולם ויחזו בה מוקפים בחברים ומכרים מהעיר, מציפה אותי גאווה גדולה ושמחה".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו