(צילום: גל וולובסקי פרידמן)

את המסעדה האסייתית מוג'ו כמעט ואין נתנייתי שלא מכיר, היא פועלת מזה עשור באזור התעשייה החדש בנתניה, אבל את אחותה הקטנה, שנמצאת ממש מעבר לפינה או יותר נכון הפרגוד הכבד, ה- Nextdoor, עדיין לא כולם מכירים. מדובר בבר קוקטיילים עם תפריט אוכל ״ססגוני״ אותו הרכיבו השף דור אבן  (טאיזו, שילה) והסושי מאסטר מידן סיבוני (משחקי השף). לכבוד הפתיחה הוזמנו לנסות כמה המנות החדשות שנכנסו לתפריט.

נקסטדור מביאה בשורה קולינרית לנתניה

"הנקסט דור", מסעדת אחות קטנה בדלת ליד, הופכת לאחרונה לתופעה שצוברת תאוצה, ויותר מסעדות בתל אביב מתלבשות על החללים הצמודים אליהם, במקום לשבור קירות ולהתרחב, הן בוחרות לפתוח מקום קטן חדש, דומה אבל שונה, גרסה משוחררת יותר למסעדת האם.

כך הוחלט לעשות גם בחלל החדש שצמוד למוג'ו. תוכלו למצא בחלל החשוך יחסית בר אינטימי, שבתוכו ברמנים מסוקסים שמכינים קוקטיילים צבעוניים במלאכת מחשבת והרבה תיאטרליות. התפאורה הזו יחד עם המוזיקה הקצבית קורצת לחיי הלילה התל אביבים, ותרבות הפיק אפ ברים, אבל קצת יותר בסטייל. בכל זאת, בנתניה באנו לעשות טוב יותר, לא סתם להעתיק.

 (צילום: גל וולובסקי פרידמן)

אז מה בתפריט?

תפריט המסעדה החדשה מתבסס על ייעוץ של טובי השפים הישראלים שמתמחים במטבח האסייתי, והם מקפידים להשתמש בחומרי הגלם הטובים ביותר, דגים טריים, ירקות שמגדלים במיוחד עבור המקום במשק סמוך באחד המושבים, וייצור עצמאי של האטריות מידי בוקר במטבח המסעדה (אחת משלושת המסעדות האסיאתיות היחידות בארץ שמקפידות על כך).

בחרנו מתוך מנות אסייתיות מכל היבשת הרחוקה, מנות wok קלאסיות לצד פיוז׳ן ניאו-אסיאתי, מטבח שהמדור אוהב במיוחד, אז מה היה לנו שם? התחלנו מאספרגוס צלוי בחמאת מיסו, שומשום שחור, קריספי שאלוט ועירית (42 שקלים) שהוגש טרי ורענן.

עשוי בדיוק במידה הנכונה, והרי באספרגוס כל שניה חשובה. סלט הwok, הציע בריאות ירוקה ונדיבה, היו שם פילה בקר, שני סוגי פטריות, חסה, ברוקולי, כרובית ובצל ירוק, וגם אורז דביק שהחזיר אותי ללאוס על הביס הראשון, טעים ולא שגרתי, (52 שקל).

הזמנו גם מומו, כדי לקפוץ משם לנפאל הרחוקה, כיסונים ממולאים בפרגיות, כוסברה ופלפלים, גרסה יוקרתית יותר מהמקור, אבל טעימה לא פחות. לא צריך לטוס רחוק בשביל להיזכר בטעמים מהמזרח (41 שקלים).

על שולחננו נחת גם דג מוסר ים על שיפוד מתובלן בתבלינים הודים, עמבה ולחם רוטי, מנה עדינה, קלילה ומצוינת בעיני, השילוב של תבלינים הודיים, עמבה ודגים לא נפוץ בישראל, וגם לא במטבח ההודי מהיכרותי עימו, אבל יש בו משהו נכון ומרגש (56 שקלים).

הפריקסה הומלץ לנו במיוחד, אני לא חושבת שהייתי מזמינה אותו ככה סתם. כי פריקסה אוכלים בשוק של נתניה, ומה הקשר למטבח אסייתי? חשבתי והתבדיתי. מדובר בלחמניית פריקסה שבתוכה דרים להם טונה אדומה, רבע ביצה מטוגנת, סלסלת לימון כבוש, אריסה, צ'רשי וכוסברה, כל מה שאנחנו רגילים לראות בלחמנייה המטוגנת אבל אחרת, ומה אומר לכם, ההמלצה היתה מוצדקת, הביס הראשון מתפוצץ בפה בטעמים של מתוק ומלוח והורס לעד את החוויה של קניית פריקסה מהדוכן בשוק, ראו הוזהרתם! (59 שקלים).

הפריקסה של נקסטדור (צילום: גל וולובסקי פרידמן)

לאחרונה בשל דרישת הלקוחות התווסף גם הסושי לתפריט של הנקסט דור, אנחנו טעמנו סושי צמחוני, קליל ורענן, עם פטריות, אבוקדו ועוד דברים טובים שגרמו לנו לשכוח שאין בו דג. הוא פשוט לא היה חסר (45 שקלים).

חוצמזה יש לציין, שהקוקטיילים כאן הם לב העניין, תפריט הקוקטיילים שנרקח על ידי צוות ברמנים מיומן, כולל 15 משקאות חדשניים וצבעוניים. הוא מבוסס על הכנה ביתית מידי יום של כל חומרי הגלם תוך שימוש בפירות, הירקות ושיטות ההכנה המתקדמות ביותר, כך נוספים להם פרחים ודובדבנים לקוקטייל, כשאפילו את כדור הקרח העגול, שכייף לשחק איתו עם הקשית, הם מייצרים לבד במכונה מיוחדת. מהיום לא רק נשים שמבינות עניין, אלה גם גברים אמיתיים שותים קוקטיילים, תשאירו את הבירה לפאב השכונתי.

את גלריית התמונות צילמה: גל וולובסקי פרידמן.