קולנוע שרון (צילום: עדי ארצי)

נתניה ידעה כמה בתי קולנוע מיתולוגיים. המפורסמים שבהם הם "אסתר" ו-"שרון", שהיו אבן שואבת לחובבי תרבות מהעיר ומהסביבה. ככל שחלפו השנים התעמעם זוהרם של בתי הקולנוע העצומים האלה, עד שנסגרו. אבל דווקא היום, כשהמונים צופים בסרטים בקומפלקסים עצומים, נעים להיזכר בימים המופלאים של בתי הקולנוע המרגשים האלה.

כאנדרטת החופש

קולנוע "אסתר" ממוקם בכיכר העצמאות, סמוך לירידה לחוף הים. הוא נחנך בשנת 1936. טקס הנחת אבן הפינה התקיים במעמד רבים מתושבי נתניה והסביבה, ועשרות אורחים. יו"ר מועצת נתניה דאז, ומנהל חברת פיתוח נוף נתניה, שהקימה את הקולנוע, עובד בן עמי, אמר באירוע: "בארצות רבות מתנוססים על החוף בניינים אדירים לסמל לדורות.

כאנדרטת החופש באמריקה, המסמלת את ארץ הדרור, נקים אצלנו את הבניין הגדול לתרבות, את בית התיאטרון, המשקיף על פני ים התיכון ומבשר לשבי המולדת, החותרים אלי חופי ארצם, כי אנו הקימונו כאן את ביתנו למען חיות בו חופשיים וגאים. סמלית היא העובדה, כי הפעולה הראשונה שחברת הפיתוח מגשימה באיזור הבנייה שלה, הוא מפעל תרבותי טהור - הקמת בית תיאטרון. תמיד אנו מגשימים בעבודתנו את מפעלי התרבות ואת צורכי השעה של הציבור. יהי רצון שבבית זה נקיים וניצור את תרבותנו היהודית".

האירוע הציבורי הראשון במקום היה סיום מחזור א' של בית הספר "ביאליק".

ב-1937 ביקר בנתניה המשורר שאול טשרניחובסקי, ובאולם המופעים הראשון בנתניה נערכה התכנסות לכבודו. הוא נשא דברים, ושיריו הוקראו.

אולם "אסתר" היה בית התרבות, וכן אולם הנשפים והמסיבות של נתניה. כשנערכו המסיבות והנשפים, היו מוציאים את הכיסאות, שהיו ניתנים לשליפה, מהאולם, ויוצרים רחבה גדולה לריקודים. במשך שנים היה האולם מקום הבידור היחיד בנתניה, ובגלל מיקומו ליד "גן המלך", היה מקום המפגש של התושבים.

באולם הגדול הקרינו סרטים, ובחדר המכונות ישב המתרגם ודיבב את הסרטים. באולם "אסתר" לא היה מיזוג, אלא רק מאווררי תקרה.

קרבתו של המבנה לים הפכה אותו למקום מסתור למעפילים שעלו לארץ בתקופת המנדט, בעלייה הבלתי-לגאלית. "את העולים היינו מחביאים בבתים שבשכונות נתניה, וכן במרתף הגדול של קולנוע 'אסתר', הקולנוע הראשון בעיר.

היינו נכנסים אל פתח הקולנוע בהילוך אחורי, כדי שהעוברים והשבים לא יבחינו בדבר, והורדנו למרתף 100 עד 200 איש", סיפר זאב אגמון, נהג "השרון המאוחד". האולם שימש גם לעצרות פוליטיות, וב-1949 נאם בו יו"ר האופוזיציה דאז, מנחם בגין, על הנושא "מדיניות הממשלה מובילה לתהום".

קולנוע "אסתר" אוצר בתוכו ערכים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים רבי משמעות. הוא אבן דרך בתהליך התפתחותה של המושבה נתניה, בכך שהיה בית התרבות הראשון, וריכז בתוכו את כל הפעילות החברתית והתרבותית של היישוב בימיו הראשונים, החל מערבי תרבות ושירה, סרטים, הצגות וכלה במופעים למיניהם. התצלומים ההיסטוריים הרבים של המבנה משנות ה-30 מעידים על חשיבותו ועל מרכזיותו במושבה, עם כיכר העצמאות וגן המלך.

קולנוע אסתר (צילום: אסף פרידמן, ארכיון עיריית נתניה)

"אסתר" הוא מבנה בסגנון הבין-לאומי, עם השפעות מסגנון האר-דקו. הוא בנוי קוביות-קוביות, המחוברות יחד לכדי מבנה אחד מורכב, בעל קווים "נקיים". החלונות הצרים והגבוהים שהיו בחזית הדרומית והאלמנטים הדקורטיביים הבולטים מן החזית המזרחית הם סממנים מובהקים של סגנון האר-דקו, שהטביע את חותמו בארץ בשנות ה-30. אף על פי שלא ניתן היה לאתר את האדריכל המתכנן של המבנה, נראה כי הוא תוכנן ובוצע ביד אמונה על ידי אדריכל מן השורה הראשונה בארץ באותה התקופה. מצבו הנוכחי של המבנה, לאחר שינויים רבים ושנים של הזנחה, אינו מאפשר ליהנות מן האסתטיקה הדקה והמדויקת, שאיפיינה את המבנה בשנותיו הראשונות.

אחרי שנסגר הקולנוע, בשנת 1993, הוסב בית הקולנוע למבנה שכולל בתי קפה, מסעדות ואולם אירועים. באחרונה הותקן על הקיר הדרומי לכיוון מערב שילוט קרמי, המציג את בית הקולנוע כפי שנראה בשנות ה-40.

מאמצים וחובות

אולם הקולנוע והתיאטרון "שרון" הוקם בשנת 1951, ביוזמת אהרון לנדה, ופעל כבית קולנוע עד 1985. "גמרתי אומר, שאם כבר להקים אולם תיאטרון, אזי שיהיה זה משהו שאין כדוגמתו בארץ", אמר לנדה.

הפתיחה נערכה באווירה חגיגית ובהשתתפות 1,500 מוזמנים. את הטקס פתח לנדה, ש-18 שנים קודם לכן עבד במקום שבו עומד כעת הקולנוע, כפועל פשוט בפרדסי העיר.

עובד בן עמי, ראש העירייה הראשון של נתניה (שקיבלה מעמד של עיר ב-1948), שיבח את לנדה על פועלו. הוא הוסיף, כי עיריית נתניה רשמה את לנדה ואת שותפיו בספר הזהב של "הקרן הקיימת לישראל". אחרי הטקס, הוצג הסרט "כיסופים של שחר".

לנדה נולד ב-1907 ברוסיה. בשנות ה-40 נכנס לעסקי היהלומים. הוא רכש כמה מפעלים, ובשנת 1946 נבחר כחבר המשלחת שייצגה את תעשיית היהלומים הארץ-ישראלית בקונגרס של יהלומנים בבלגיה.

בראשית שנות ה-50, אחרי שהתבסס כלכלית, החליט לרכוש את "גבעת הנוטע". היתה זו גבעה נטועה עצי אורן, שעמדה במרכז העיר - מרכז הפעילות של נתניה בימיה הראשונים.

אוכלוסיית נתניה גדלה ולנדה הרגיש שחסר בעיר אולם, שיעניק לה צביון של עיר גדולה. כך עלה הרעיון להקים על גבעת הנוטע אולם תיאטרון וקולנוע ראוי לשמו. לנדה חיסל את עסקי היהלומים והשקיע את חסכונותיו בהקמתו של בית התיאטרון והקולנוע "שרון".

התכנון נמסר לאחד מטובי מתכנני התיאטרונים בארץ - האדריכל חיים פנכל, שאתו עבדו האדריכלים שמואל (סם) ברקאי ו-ו' מעייני.

הקמת האולם הושלמה תוך מאמצים אדירים, ולנדה אף שקע בחובות. הבניין הוקם על שטח של שלושה דונם. הוא הכיל 1,300 מקומות ישיבה וחדרי איפור, ובקדמת הבמה נבנה תא מיוחד לתזמורת. אוכלוסיית נתניה, עם השלמת האולם, בראשית שנות ה-50, מנתה בסך הכל כ-8,500 נפש. כך שהתברר, לבסוף, שנתניה היתה קטנה למימדיו ולשכלוליו של אולם גדול שכזה.

עם זאת, השלמת האולם פתחה תקופה חדשה בחיי האומנות והתרבות של נתניה. טובי התיאטראות הציגו באולם "שרון".

קולנוע שרון צילום: אסף פרידמן, ארכיון עיריית נתניה)

לנדה דאג לרמתו הגבוהה של הקולנוע. הוא היה בין הראשונים שהפעיל מכונת הקרנה של 70 מ"מ, הכניס מתקני קירור משוכללים ודאג להחלפת כל המושבים בכיסאות מרופדים. לנדה אף כיהן כחבר ההנהלה הארצית של ענף בתי הקולנוע.

קולנוע שרון נסגר בשנת 1985. מאז סגירתו עמד נטוש. במשך השנים נהגו ללון בו מחוסרי בית. לאחר שבית הקולנוע נשרף בשנת 1999, גידרו הבעלים, בניו של לנדה, יעקב ושרגא מרחב, את המתחם כולו בגדר אלומיניום. כיום אי אפשר להיכנס לאיזור או לבית קולנוע בכלל. חזית הקולנוע כיום ישנה, מוזנחת ומלוכלכת, אם כי אותות השריפה אינם ניכרים בה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו