1. זה לא משנה כמה תארזי מסודר ומדויק. גם אם תארזי לפי רשימות, תניילני, תסמני שקיות. משהו אחד את תשכחי.

צילום: ליהיא לפיד

2. הכל אפשר להשיג בלי בעיה באילת/טבריה/חו"ל — חוץ מהדבר השטותי הזה ששכחתם בבית. שעות אתם תמצאו את עצמכם נגררים להתעסק עם להשיג את זה (זה יכול להיות משחה/מטען ספציפי/נעלי התעמלות/בגד ים/מסיר לק).

3. מי שוכח בגד ים בחופשה באוגוסט?! אני.

4. הילדים רוב הזמן יעשו פרצופים של סבל תהומי. ילדים בחופשה ימחו נגד זה שגררו אותם מהחדר והזיזו להם את העיניים מהסמארטפון שמטמטם אותם.

בזמן שהם יעשו פרצופים את תחשבי על כמה עולה החופשה הזאת ותרצי לשלוח אותם חזרה הביתה בפקס (ואז תגלי שהם לא יודעים מה זה פקס).

באיזשהו שלב לא תתאפקי ותגידי לאחד/ת מהם: באמת חבל שבאת. הוא/היא יגידו: באמת חבל! ואת תגידי לבן הזוג שלך: בשנה הבאה אנחנו נוסעים לבד! והוא יגיד: ברור. כמו שאת אומרת כל שנה. וגם הוא. ושניכם יודעים שזה לא יקרה.

5. זה כל כך טיפשי לנסוע באוגוסט!

באוגוסט הכל צפוף יותר ויקר יותר. וגם רגע אחרי שחוזרים מגיעים החגים ושוב מתעייפים, והחופש של אוגוסט נראה רחוק כל כך.

אתם מסכימים שיותר הגיוני לנסוע בחגים. "בשנה הבאה ניסע בחגים", את מחליטה ומודיעה לו. אבל אז את נזכרת במה שתמיד גורם לך להישאר בבית בחגים: אי אפשר להשאיר את סבתא לבד בחג. לא יפה.

וכבר בא לך חג עם בגדים לבנים ופחות לחות.

6. המיטה בבית יותר נוחה.

לא משנה איפה תהיי, אפילו אם זה גן עדן (וזה לא, וגם לא ממש כמו התמונות שראית באינטרנט), אחרי יומיים תגלי שלא נוח לך.

גם אם ברגע הראשון שתניחי את הראש תחשבי שכאלה כריות את חייבת, וגם כזו שמיכה, אז אחרי יומיים הגוף שלך יתגעגע למיטה שלך.

7. אוכל הוא המלך!

בחופשה מתעסקים ללא הרף סביב האוכל. מתי נאכל, איפה נאכל, מה נאכל. בחיים אף אחד מכם לא אוכל שלוש ארוחות מסודרות ביום. והנה סיימתם ארוחה ועוד רגע עוד ארוחה.

נדמה שהחופשה זה מה שקורה בדקות שבין ההכנות לארוחות, הארוחות ואחרי הארוחות כשצריך לנוח מהאוכל. ותמיד יהיה מישהו ש"גווע" ברעב בדיוק בשנייה היחידה שבה אין אוכל. ברגע היחיד שאין אוכל בהישג יד. אז שימי בצד משהו, לא מזיק.

8. אל תיפלי לפח ואל תאמיני לפייק ניוז.

כולם מעלים תמונות שבהן הכל נראה חלומי. הים שהם נסעו אליו כחול יותר. החוף נקי וריק יותר. השמש מלטפת ככה בנעים. אל תאמינו. בצילומים לא רואים את: המלצר המעצבן, את הרפורט שהם קיבלו.

בצילומים לא שומעים את הצעקות של הילדים והצעקות של זו מהכיסא ליד: "ליאור, תביא את העוף!". וגם לא מרגישים בתמונות את החום, הלחות (מבעד לפילטר של האינסטוש מאוד חם), את עקיצות היתושים ואת הסבל הכללי.

מעלים לרשת רק את התמונות הטובות. זה לא כדי שהאחרים יקנאו — אולי גם — זה בעיקר כדי לשכנע את עצמנו שאנחנו עושים חיים.

9. ילדים לא יכולים לעמוד בפני המיני בר.

זה חוק טבע. כל מלחמה בנושא תיכשל.

10. בחופש נמצאים יחד הרבה, וזה עלול להיות מסוכן.

ביום יום אנחנו לא נמצאים אחד עם השנייה ועם הילדים ככה קרוב והרבה. זה יכול גם להיות סיר לחץ. בקלות אפשר להתווכח, לריב, להתבאס. עזבי, זה מיותר. עוד רגע החופש נגמר, עכשיו עושים חיים. גם אם לא. 

11. בחופש קל לשמור על כושר.

ידוע שבחופש הולכים הרבה ברגל, מה שאנחנו לא עושים מספיק ביום יום. יש אנשים שטוענים שמרזים מההליכה.

לי יש אפליקציה שסופגת צעדים. אומרים שב־10,000 צעדים שורפים את כל מה שאכלת באותו יום ולא משנה מה אכלת.

ניסיתי את זה. מתברר שזה כן משנה מה אכלת (או שהם התכוונו למאה אלף צעדים).

12. חופש הוא הזדמנות טובה להסתכל על החיים שלך ולקחת החלטות.

בחופשה יש מי שמבינים שהם צריכים גם ביום יום לעשות יותר ספורט או לנוח יותר, לדאוג לבריאות שלהם ולהתנתק יותר מהטלפון.

יש מי שמחליטות לזרוק את כל הצלחות הלבנות והמשעממות בבית ולקנות כלים צבעוניים. וגם להפסיק ללבוש שחור ולהכניס צבע גם לבגדים.

או לשתות שייק סחוט מלא בריאות בבוקר במקום קפה.

כל ההחלטות האלה טובות ויפות בחופש. וזה נעים לפנטז. איך שחוזרים הביתה שוכחים. וחוזרים לקפה ולבגדים השחורים.

13. בחופש פתאום יש זמן לקרוא.

ונזכרים איזה כיף זה. וכמה פעם קראנו יותר.

14. בסוף, לא משנה איפה תהיו, מה שתזכרו זה את היחד.

את הערב שבו סתם הייתם יחד וצחקתם. את איך שחיתם יחד כולכם. את השיר שפתאום שרתם יחד באוטו.

לסיכום, חופשה באוגוסט זה מורט עצבים וחם. אבל בסוף זוכרים את הכמה רגעים הקטנים של היחד. וזה שווה הכל. זה אלבום הזכרונות של הנשמה.

סעו לשלום ושובו בשלום.

ואל תשכחו כובע.

× × ×

ואם כבר הזכרתי פה את היחד אני רוצה גם לשים פה שיר שעצר לי את הלב. תיאור בשורות קצרות את הרגעים האלה, הפחות טובים, של החיים בזוג.

מתוך הספר: "יש רק שני אנשים בעולם" של ליאור נויפלד (תעשו גוגל ותגיעו אליו).

"הוא צועק בלי סיבה,

היא מתנשמת בכבדות,

הוא מפיל הכל עליה,

היא מונה לו

טעות אחר טעות

היא אומרת שנמאס לה,

הוא לא עונה,

הם הולכים לישון מרוחקים

וקמים קרובים,

היא סולחת,

הוא מביא פרחים,

רבים ושושנים".