לימור סימון //

"אני לא מצליח לעכל שאיציק כבר לא בין החיים. שלא אראה אותו עוד, שהוא לא יקרא לי אבא ולא יסתכל עליי במבט המבויש שלו, בחיוך שנכנס לנשמה. זה בלתי נתפס לקבור ילד, אני עוד לא יודע איך חוזרים לחיים".

"כרגע אני חי על אוטומט". חזי פניאן | צילום: קובי קואנקס

עד לאותו יום, ב־14 ביולי, הזמר חזי פניאן, 55, היה עסוק, כמו כולם, בענייני קריירה ושגרה. למי שנחשב לנסיך המקומי של המוזיקה הפרסית היה לו"ז הופעות גדוש ושני אלבומים בדרך.

אבל בצהרי השבת אירע האסון שהפך את עולמו. בנו, יצחק חיים, 18, טבע בחוף תיאו בבת ים. "אנשים שומעים על ילד שטבע, כואבים לזמן קצר, מצקצקים וממשיכים הלאה. הם בטוחים שלהם זה לא יקרה. ויום אחד זה בא אליך. אתה הופך לאבא של הילד שטבע", הוא אומר.

"אין דרך להכיל את הכאב וההלם. פתאום הכל מתגמד. אם בשנים האחרונות הייתי מוטרד מכל מיני קשיים אישיים, פתאום החיים נכנסו לפרופורציה. מצדי שייקחו לי הכל. אני כבר הפסדתי את הדבר הכי יקר בעולם".

חוף מסוכן עם מערבולות

במשך עשרה ימים ניסו בני המשפחה להיאחז בתקווה, אבל יצחק חיים ז"ל לא שרד. לפני שבוע קם פניאן מהשבעה, ואין לו מושג איך ממשיכים מכאן הלאה.

בשקט הוא אוסף את השברים, מנסה לחבר את פיסות המידע שליקט בשבועות האחרונים על מה שקרה שם, בין הגלים, ולהבין איך החיים התהפכו בן רגע.

פניאן נשוי בשנית, יש לו שלושה ילדים מרעייתו הראשונה ושלושה מהשנייה. יצחק חיים ז"ל היה בנו השני.

באותה שבת הוא יצא עם חבריו ובן דודו לשחק כדורגל ומשם המשיכו לחוף הים. "איציק לא רצה ללכת. אני לא יודע מה עבר להם בראש ומה קרה בדיוק, אבל הם החליטו לנסוע לחוף תיאו", הוא אומר.

"הבנתי שזה חוף מסוכן עם הרבה מערבולות וזרמים. ככל הנראה הם המשיכו לשהות במים גם בשעה ששירותי ההצלה הסתיימו, והבן שלי נסחף עם הזרם. בן הדוד אמיר ניסה להציל אותו עד שכמעט טבע גם הוא וחולץ ברגע האחרון. יצחק חיים שלי נסחף וטבע. אני בכל זאת מודה לאלוהים על כך שבמקרה שני בחורים צעירים שגלשו בים הצליחו למשות אותו מהמים ולהביא אותו אל החוף.

"המחשבה שלא היו רואים אותו והחשיכה היתה יורדת רק מעצימה את גודל הנס. אם לא הם, אני לא רוצה לחשוב בכלל מה היה קורה".

יצחק חיים נמשה אל החוף ללא דופק. "עשו לו החייאה ראשונית, והוא נלקח מיד לטיפול נמרץ בוולפסון", אומר אביו. "עשרה ימים הוא שכב מונשם וללא הכרה, אבל הוא היה ילד חזק. האמנתי שיצא מזה. לא תיארתי לעצמי שזה ייגמר כמו שזה נגמר".

את הדמעות הוא לא מצליח לעצור. בתוך מערבולת הרגשות שמציפים אותו עדיין יש המון שאלות שהוא אינו מסוגל לגעת בהן.

"קשה לי לשמוע מה היה שם בדיוק, הדמיון יתחיל לפעול ואפשר להיכנס לסרטים. עדיין קשה לי לראות תמונות שלו ולהסתכל בווטסאפ של השיחות שלנו. כרגע אני חי על אוטומט, אוסף את עצמי כדי לתת כוח לילדים היקרים שלי, שמבחינתם זו טרגדיה נוראה, כמו לאִמם הכאובה".

"הוא היה כמו הים. שקט ומלא עוצמה". יצחק חיים ז"ל | צילום פרטי

חלום על ילד טובע

יצחק חיים נולד אחרי הריון בסיכון. "בחודש השמיני הרופאים אמרו לנו שיש בעיה והמליצו על הפלה. התייעצתי עם הרב שלי, ובניגוד לדעת הרופאים הוא הבטיח שהכל יהיה בסדר.

"איציק אכן נולד בריא, ילד שקט, מופנם ומצחיק שאהב כדורגל ומוזיקה. כמו הים, שלפעמים הוא שקט, כך היה השקט של איציק. מלא עוצמה. היו לו המון חברים שלא עזבו את בית החולים ביום ובלילה וכל הזמן התפללו ובכו".

בשנת 2005 נפרדו הוריו של איציק. "גרתי קרוב אליהם, והיה לי קשר מצוין עם הילדים. היתה בינינו מערכת יחסים חזקה וטובה. כשיצחק היה בן חמש חלמתי שהוא טבע, כמה ימים לאחר מכאן גם אמא שלו חלמה חלום דומה.

"החלטנו להוסיף לשם יצחק את השם 'חיים'. נסעתי איתו לכותל והתפללתי לאלוהים בדמעות שישאיר לי אותו. עשיתי כל מה שאמרו לי לעשות והאמנתי שהדאגה לו מאחוריי".

דאגת לו יותר מלאחרים?

"השם נתן לי ילדים טהורים אחד־אחד. יש פתגם פרסי שאומר 'לכל פרח יש הריח שלו'. איתו זה היה אחרת בגלל ההריון ובגלל החלום, אבל לא תיארתי לעצמי שזה באמת יקרה.

"הקשר בינו ובין כל האחים שלו היה חזק, הוא תכנן לפתוח עסק עם אחיו הגדול, אבי, שהתגייס לא מזמן. לאיציק זו היתה גאווה גדולה. הוא רצה להתגייס, לתרום מעצמו. הוא תמיד דאג להיות בקשר טוב גם עם האחים הקטנים שלו מנישואיי השניים, לבוא אלינו כשרק הצליח להגיע, לשחק איתם, להשתולל. אחיו הגדולים עדיין בהלם, ולילדים הקטנים קשה מאוד להסביר שהוא כבר לא יהיה איתם. איך אפשר להכיל את זה?".

מי הודיע לך על האסון?

"אני אדם מאמין וקורא תהילים כל יום. בדיעבד התברר לי שבדיוק בזמן שהבן שלי נלחם על החיים שלו בים אני ישבתי וקראתי תהילים. אולי בזכות התפילה שלי השם שלח את אותם בחורים, שיחד עם 'איחוד הצלה' והאנשים בחוף עשו לו החייאה.

"הבן הבכור אבי חזר מהטירונות ונשאר בבית לנוח. החברים שכנעו את איציק ללכת, ואני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם שניהם היו בים יחד. אני יודע בוודאות שאבי לא היה יוצא מהמים בלעדיו, ואני לא מעז לדמיין מה היה עלול לקרות חלילה בסחף הזה.

"הגיע טלפון מהמשטרה והודיעו לי שהילד טבע והוא בבית חולים. בהתחלה לא הבנתי את חומרת המצב, לקחתי את הבן הגדול והאחות והגענו למיון. כשראיתי אותו הבנתי שזה לא פשוט, שהסיכוי לצאת מזה שואף לאפס. בכל זאת קיווינו שיקרה נס".

למנוע את האסון הבא

במשך עשרה ימים התמלא בית החולים בחברים, בקרובי משפחה ובקהל המעריצים של פניאן, שבמשך שנים שימח אותם בשירתו, ועתה הגיעו להחזיר אהבה ולחזק.

"מיד כששמעו על המקרה אנשים מכל הארץ באו לתמוך בכל דרך אפשרית", הוא אומר. "בימים האלה הבנתי הלכה למעשה מהי אהבת חינם. זאת היתה אחדות ואהבה בעוצמות אדירות, לא רק מהמשפחה אלא גם מאנשים שמעולם לא ראיתי.

"המקרה הזה הדהד בכל הארץ ואפילו בעולם. אנשים הגיעו, התפללו, בכו, ישבו איתנו שם ימים ולילות, עד הרגע שזה נגמר. גם כשאמרו לנו שזה הסוף לא רצינו להאמין".

צוללים ושוטרים מגיעים אל אב ובתו שטבעו בכנרת | צילום: יריב כץ

על מה אתה חושב?

"שאולי היה אפשר למנוע את זה. אם היו שירותי הצלה אולי זה לא היה קורה. אם הוא היה מודע לסכנה שיש בחוף הזה, במיוחד ביום הסוער ההוא, ולא נכנס למים, אולי זה היה נמנע.

"אני לא מבין למה מפסיקים את שירותי ההצלה בשעה שבע בערב לפני החשיכה. אלה שעות שהמים נעימים, אין שמש קופחת, ואנשים מתרגשים מהרומנטיקה של השקיעה.

"אילו היו שירותי הצלה עד האור האחרון, הרבה טביעות היו נמנעות. בגלל ריבוי מקרי הטביעה, אני חושב שצריך להגביר אכיפה מרגע ששירותי ההצלה מסתיימים. שהפיקוח העירוני ייתן קנסות למתרחצים. אולי זה ימנע את הטביעה הבאה.

"אני מצפה גם ממערכת החינוך שתדבר יותר על הסכנות ואיך להימנע מהן. לא כולם מבינים עד כמה הים יכול להיות מסוכן עד שהם פוגשים את זה במציאות, ולפעמים זה מאוחר מדי. גם ההורים צריכים להטמיע בילדיהם את כללי הזהירות בים, בכביש ובכל מקום".

להנציח בעזרת המוזיקה

פניאן, יליד בית שאן, ניגן בכינור, גיטרה ובוזוקי מגיל צעיר. בגיל 14 החל להופיע, שר ביוונית, בטורקית ובעברית והפך לשם דבר בקהילה הפרסית בישראל ובעולם.

בתחילת הדרך ישב על משבצת הזמר הישראלי הים תיכוני. שני אלבומיו הראשונים היו בעברית, אך בזכות שיר יחיד בפרסית, שהפך ללהיט (אנר אנר), נשאב פניאן למקורות מבית אבא ומאז הפך לזמר העדה וגם הופיע בקהילות יהודיות בארצות הברית.

מאחוריו שמונה אלבומים מצליחים, והוא נמצא בעיצומה של עבודה על שניים אחרים, אחד ים תיכוני ישראלי, שבו משולב דואט עם אהוד בנאי, והשני אלבום שירי קודש שאת רובם הלחין ורצה להקדיש לזכר סבתו ציפורה.

הדבר היחיד שהעיב עליו הוא תביעת זכויות יוצרים שנויה במחלוקת שמרחפת מעל ראשו כשלוש שנים בעניין השיר "גלבי", ששר בדואט בפרסית ובתימנית עם חברו ציון גולן. "בדיוק בזמן הזה, כשהדברים בחיים התיישבו, קרה לי האסון הגדול והנורא מכל", הוא אומר.

תחזור להופיע?

"כרגע אני אוסף את עצמי, רוצה לשקם את המשפחה. אחרי ה'שלושים' אחזור להקליט ולהופיע. דרך המוזיקה אנציח אותו. הייעוד שלי הוא לשמח ולרגש אנשים, והשירה יכולה להיות גם דרך לנחמה בשבילי.

"תמיד אזכור אותו בלב. אני מחויב להתאושש כי זה מה שאיציק היה רוצה".

טובעים באסונות

מקרי טביעה שהסתיימו במוות:

22 באפריל. בן חמש טבע בבריכה בצימר ביישוב חד נס.

30 באפריל. אשה בת 60 וגבר בן 48 טבעו בחוף תל אביב.

3 במאי. גבר בן 73 טבע בים המלח.

13 במאי. פעוט בן שנה טבע בגיגית במבשרת ציון.

20 במאי. פעוטה בת שנתיים טבעה בבריכה פרטית במושב תלמים.

14 ביוני. ילד בן חמש טבע בבריכה בביתו ביישוב בת אל.

18 ביוני. בת עשר טבעה במלון בים המלח.

21 ביוני. גבר בן 62 טבע בנמל יפו.

23 ביוני. ילדה בת ארבע טבעה בחוף שיזף בכינרת.

15 ביולי. גבר בן 44 טבע בחוף אכזיב בעת שניסה להציל את בנו בן ה־14.

30 ביולי. ילד בן שלוש טבע בבריכה פרטית בצימר ביישוב יבניאל.

6 באוגוסט. בת חמש טבעה בבריכה בצימר ביישוב מגדל.

12 באוגוסט. בן שלוש טבע בבריכת קיבוץ יגור.

198 טביעות, 41 מהן הסתיימו במוות

מתחילת עונת הרחצה בחודש מרץ ועד היום העניקו חובשי מד"א טיפול רפואי ל־198 בני אדם שנמשו מהמים בחופים, בבריכות ובמאגרי מים שונים

41 טבעו למוות (33 מהם ילדים עד גיל 18)

15 פונו לבתי חולים במצב אנוש, חמישה נפצעו קשה, 17 בינוני ו־120 קל

הטביעות התרחשו ב־30 בריכות ציבוריות, ב־22 בריכות פרטיות, 107 מהן בים התיכון, חמש בכינרת, שמונה בים המלח, שש בים האדום, שתיים בירדן, שתיים בירקון ואחת בסחנה

כדי למנוע את האסון הבא

ההנחיות של ארגון בטרם לבטיחות ילדים:

ילדים מתחת לגיל חמש או ילדים שאינם שוחים היטב זקוקים להשגחה צמודה ליד מקורות מים, צריכים להיות במרחק נגיעה מהמשגיח וללא כל הסחת דעת.

כאשר יש יותר ממבוגר אחד בסביבה יש לקבוע בכל רגע נתון מי הבוגר האחראי. תפקידו להיות משגיח צמוד, ללא כל הסחות דעת כמו טלפון נייד.

יש לגדר בריכות פרטיות באופן שאינו מאפשר כניסת ילדים ללא השגחה. בגדר יש להתקין שער בעל נעילה אוטומטית.

יש לרוקן בריכות מתנפחות, דליים וגיגיות מיד בתום השימוש.

לא נכנסים לבריכה ציבורית או לחוף הים ללא נוכחות מציל. 

מומלץ להתחיל בלימוד שחייה מגיל ארבע ועל פי יכולות הילד.

מצופים יכולים לסייע, אך אינם משמשים תחליף להשגחת ההורים.