על השאלה עד כמה הניקיון והלכלוך מעסיקים את החברה הישראלית בכלל ואת האמנות הישראלית העכשווית בפרט, מתכוונים לענות כשלושים אמנים ואמניות בתערוכה הנושאת את השם המחייב "הסבון בכה מאוד". התערוכה, אותה אוצר ד"ר גיא מורג צפלביץ', בעבור עיריית נתניה ובאמצעות היכל התרבות העירוני, תיפתח רשמית ביום שישי (28.09) בגלריה על הצוק בנתניה.

"ניקיון הוא מושג יסוד בתרבות האנושית ואפילו בזו הלא אנושית. חוץ מפעולת הניקוי הפיסית עצמה, החשובה כמובן להיגיינה אישית וסביבתית, הוא מעלה גם שאלות על מעמד, מגדר ותרבות, על נראות מול איכות ועוד, ומהווה גם חלק חשוב בפולחן הדתי של הדתות השונות", קובע ד"ר מורד ומוסיף: "בראש השנה מקיימים יהודים רבים את מצוות ה"תשליך", בה הם מרוקנים את הלכלוך שבכיסיהם למקור מים כסמל להיטהרות הנפש לקראת השנה החדשה". 

אולגה קונדינה המנקה בנמל התעופה שמן על בד 2017

לטענת ד"ר מורד: יש בניקוי משהו המזכיר את יצירת האמנות. "הגוף פועל בעזרת תנועות וחומרים ויוצר משהו חדש, כמו בריקוד, פיסול וציור. בין האמניות והאמנים המשתתפים יש שפנו ביצירותיהם לשאלת המגדר והמעמד שפעולת הניקוי מסמלת, יש שצילמו עצמן מנקות, יש שתיעדו עובדי ניקיון תוך העלאת שאלות על מקומם בחברה, אחרת השתמשה ברובוט מנקה (IROBOT) על מנת לצלם מוזיאונים וגלריות לאמנות; רבים התייחסו לחומרי ומוצרי הניקוי- יש שציירו ופיסלו אותם, ואחרים שעשו בהם עצמם שימוש, והפכו אותם לחומרי הגלם ליצירותיהם".

אמניות ואמנים ישראלים רבים התייחסו, כאמור, לנושא התערוכה ביצירתם במהלך השנים. בתערוכה יוצגו יצירותיהם של כ-30 אמניות ואמנים ישראלים שהתייחסו לנושא הניקיון או הלכלוך, כל אחת ואחד בדרכו. החיבור הנוצר בין היצירות בתערוכה מנסה לתת לצופה עוד פיסה בתשבץ המרכיב נושא טעון זה.

אוצר: ד"ר גיא מורג צפלביץ'

מקום: גלריה על הצוק, המעפילים 19 נתניה

פתיחה ביום ו', י"ב תשרי התשנ"ט, ה- 28.9.18, בשעה 11.30

נעילה ביום שבת ה-10.11.18

משתתפים:  ג'ניפר אבסירה, ורד אהרונוביץ', גילת אורקין, ורדי בוברוב, נועה גרוס, אביב גרינברג, ענבל הופמן, אריק וייס, אירית חמו, ענבל מארי כהן, קובי לוי, אנה מירקין, אסתר נאור, ורד נסים, אורן פישר, חן צרפתי, זויה צ'רקסקי, אולגה קונדינה, מיכה קירשנר, מורן קליגר, רונן רז, דינה שנהב, קרן שפילשר.

על האומנים >>

אסתר נאור

אמנית החיה ויוצרת בסביון. נאור, אמנית מגוונת ורב תחומית, שיצירותיה מוצגות בשנים האחרונות בארץ ובחו"ל, מציגה בתערוכה מיצב הכולל כיור לבן. מחור הניקוז שלו הכיור מבעבע ללא הפסק קפה שחור, בזמן התקדמות התערוכה הולך וגדל הלכלוך לכתם המשפיע גם על סביבתו.

אסתר נאור בוץ 2014

רונן רז

רונן רז הוא אמן יליד 1964 החי ועובד בגבעתיים. רז, החל את דרכו בתחום עיצוב האופנה, והוא אנטמולוג חובב שעסק בעבר במלאכת פחלוץ ושימור בעלי חיים. בעבודותיו מפנה את הכלים ושפת הכנת הבגדים לתחום האמנות הפלסטית.

רז יוצר פסלי עור חלולים - מעטפות ללא תוכן, העומדות על קו התפר שבין חי, דומם ומת. ביצירותיו, חפצים דוממים ומוכרים מראים סימני חיים, ומייצרים מעגל אסוציאציות של גוף אורגני מרוקן, עייף רך ומותש. ברבים מפסליו הוא משתמש בשיטות מסורתיות של עיבוד ותפירת עורות שאת עיקרם הוא מאתר בין שאריות מלאים זנוחים או פגומים ומעורות ממוחזרים.

העבודות המוצגות נבחרו מתוך הסדרה Silver farm, (סילבר פארם) שהתרכזה במודלים של מוצרי טיפוח, ניקיון וקוסמטיקה כדוגמת; מיכלים, אריזות, תרסיסים, בקבוקוני לק ומוצרי טואלט שנגזרו ושוחזרו בתפירה עילית כמעטפות עור חלולות, מבריקות וכסופות, המייצרות אלגוריה לדרמת היחסים האנושית. שלישיית המדפים המוצגת, מדגימה טריטוריה סטרילית מוכרת של מוצרים לשיפור עצמי במחירי מבצע וחושפת את הפתולוגיה שמאחורי העיצוב האלגנטי של אריזת המוצר כמלכודת מטפורית לביקוש אחר אינטימיות ולשבריריותו של הגוף האנושי.

קרן שפילשר

קרן שפילשר נולדה ב-1977 בקיראון. היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב'ויטל' יוצרת ומתגוררת ברמת גן.

שפילשר היא אמנית רב תחומית. בשנת 2002, עם סיום לימודיה, זכתה בפרס האמן המבטיח ובמענק מטעם מפעל הפיס.

בשנת 2003, במסגרת תערוכת הפרס 'דיוקן ראשון' של מפעל הפיס,הציגה שפילשר תערוכה שאפתנית במוזיאון תל אביב שמיקמה אותה באופן מיידי במרכז שדה האמנות. היא עושה שימוש בדימויים צבעוניים ופתייניים, ילדותיים לכאורה, המושכים את הצופה לעבודותיה, רק כדי לגלות בהם מצבי אבסורד וקושי, אלימות חבויה וכאב.

אביב גרינברג ללא כותרת 2018

בתערוכה מציגה שפילשר את הציור "עבודה זרה" המתאר מטפל שחום עור, המנקה את ביתו של זקן. בציור נראה המטפל מנקה את הבית המבולגן והעמוס בפריטים המסמלים זקנה: הליכון, חיתולים למבוגרים, תרופות וחומרי ניקוי. שפילשר בחרה להתייחס לעובד כסמל לכל אותם מטפלים הזרים הדואגים לקשישים שלנו.

ג'ניפר אבסירה

אמנית ילידת 1982, עלתה לישראל מפריז ב- 1992. בוגרת תואר שני לאמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, בעלת תואר שני בחוג לאמנות בינתחומית מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהיסטוריה כללית וספרות צרפתית.

אבסירה לא רואה עצמה כצלמת אלא כיוצרת דימויים, חלקם היא מצלמת בעצמה וחלקם היא מוצאת באינטרנט. אבסירה מציגה בתערוכה 3 צילומים מטופלים בהם היא מוחקת פרטים המפריעים לה ומחליפה אותם בכתמים ורודים. הורוד, צבע הנחשב לרוב אופטימי וילדותי, מסמל עבור אבסירה כאב שנבע מתקופה בה החלימה מפציעה קשה.